כתבתי קטע על החברה הכי טובה שלי לשעבר, מזדהים?

היום לפני כמה שנים
כשהיינו ילדים, פגשתי אותך ואת פגשת אותי
היה לי כל-כך קל לחוות, לנשום, לאהוב ולפתח ציפיות
אך בכל השנים היו ילדים
שבחרו להיות איתי רעים
נתתי את הלב - הם שברו לחתיכות
אבל לא נורא הרי יש לי אותך ואת לא תעזבי
גם כשיהיו סופות, ברקים, רעמים וגשמים את תהיי שם לצידי
וזה נחרט לי בלב המשפט "אני אוהַב"
"אני אוהַב אותך לעד עם מישהו או אף אחד, כי את חשובה לי יותר מכל ועזבי שטויות בשבילך אני אקריב הכל, כל דבר, כל מילה ואפילו את האור בחשכה."
והמילים שלך כמו חץ פגעו במטרה
התקווה עלתה והלב צועק "תודה!"
אבל אין מה לעשות, נשארו לי חפיסות של מילים וחתיכות של הלב שלי..
את הלכת
ועזבת הכל
שברת לרסיסים ועכשיו אני יודעת שאסור לבטוח באף אחד או לתת לה מפתח.. מפתח אל הלב שלי.
וכן,
את היית היחידה שסמכתי, בטחתי ואהבתי אני בורחת שוכחת את הכל...
לא יודעת לאן לברוח כי למילים שלך יש כוח
והנה אני שוב, אחרי כל השנים, עוברת
נזכרת בימים שהיינו מאושרות אבל..
אבל נכנעת לחשכה ו-וויתרת עליי, עלינו על הכל.
ואין לי יותר לאן ולאיפה לברוח...
כן, שוב אני אגיד, עד שתזכרי את זה עמוק במוח
ריסקת לי את הנשמה, שברת לחתיכות
ועכשיו אני ארוץ מהמקום כדי לספק לי קצת מאהבה וחום שהיה לי כל-כך חסר איתך...
תזכרי את זה כי אותך אני באמת תמיד אהבתי,
זאת הסיבה שלא אשכח ולא שכחתי.