מה אתם חושבים על מה שכתבתי לחברה הכי טובה לשעבר?

השתנינו , צעדנו לכיוונים שונים -מנפלאות הזמן .
שום דבר לא יהיה כמו אז , וזאת כי פשוט הקשר בנינו שונה מהקשר שלפני , הקשר שניתק ...
קשה לי לכתוב על החברות בנינו בזמן עבר ,קשה לי לכתוב בכלל, אבל אני פשוט חייבת לפרוק ולספר לך , או לפחות לדמיין שאני מספרת לך , כי החברים שלי חושבים שכבר התגברתי ,ורק את תביני שלא.
איך בעצם מתגברים?
אני לא מצליחה לכתוב משפט שהוא לא עלייך למרות שעבר זמן , הרבה זמן.
לא משנה כמה תחליפים העולם ינסה להציע לי, זה לא את , ואפילו לא דומה , זה מערפל מעט את הגעגוע ואז פשוט נעלם , אין תחליף מושלם כי הוא בכל זאת רק תחליף לחברה הכי טובה שלי !
כואב לי בגלל שאני בלעדייך, זה ברור .
הכאב רק נעשה חזק יותר כשאני רואה אותך בלעדיי כל יום , ואת מחייכת , ואת שמחה , ואת רוקדת ואת אפילו כבר לא זוכרת ,כאילו שלא.
אז , אני לרגע נושמת כי יש לי געגוע בלב ומועקה בגרון, מתחילה ליזום איתך שיחה [לפחות מהצד שלי יש שיחה] ומקווה שזה יביא מזור.
בשיחות היבשות שעוד נותרו לנו את זורקת מילה [במלוא מובן המילה] ואני שופכת את הלב , סתם כי אני מתגעגעת אלייך , ואז נדמה שרק אני מדברת ואת שותקת , בספק אם מקשיבה , גם אם כן זה ברור שרק מנימוס .
לאחר מחשבות , דקות לאחר שיחות איתך , אני מרגישה טיפשה , טיפשה כשאני פורקת את כאבי לאדם שאת כבר לא, סביר להניח שאדם שלעולם לא יהיה שוב.
אוהבת , שונאת ומתגעגעת ...
[אנונימית]