11 תשובות
יש להם חסרונות, אבל אם לוקחים בליווי פסיכיאטר ולפי ההוראות המדויקות, זה אמור להיות בסדר.
שואל השאלה:
אי אפשר להתמודד עם חרדה בלי כדורים? ):
אנונימית
אפשר לנסות, כמובן. אבל זו תקופה ארוכה בהרבה, ואם את צריכה הקלה מיידית זו לא ממש התשובה. בכל מקרה תרגישי טוב.
לא מבין למה כדורים.
פשוט תדברו על זה
יודעת מה בשביל הקטע תדברי איתי לפני שאת לוקחת כדורים.. תראי שאפשר בלי
יואו אני בול כמוך וכבר יש לי מרשם וכל זה מפסיכיאטרית אבל אני ממש מפחדת להתחיל לקחת ולהתמכר שוב או משהו כזה
לא כזה קל להתמודד עם התקפי חרדה, בתור מישהי שגם בטיפול פסיכולוגי וגם בטיפול פסיכיאטרי
שואל השאלה:
יש מקרים שלא עוזר "לדבר" על זה
שהחרדה יותר חזקה מזה..
אנונימית
תאתגרי אותי..
אני אומר לך שאת יכולה בלי
דברי איתי .. מוזמנת לשלוח הודעה
אין מצב שאת ממשיכה עם הכדורים
אני אגיד לך את האמת, אני לא הייתי ממליצה למישהו להתחיל לקחת כדורים אם הוא חושב שהוא יכול להתמודד עם זה או לצאת מזה בעזרת טיפול פסיכולוגי, אבל החרדה הרסה אותי אישית וניהלה לי את כל החיים ואחרי שהתחלתי עם הכדורים המצב שלי השתפר ברמה שלא ציפיתי לה
אהממ אני לוקח נוגדי דכאון וחרדה(ציפרלקס), כשהיה לי דכאון די חמור זה בהחלט עזר משמעותית, לחרדה קצת פחות אולי, אני לא בטוח, אבל היה לי חתיכת ריבאונד כשהפסקתי לקחת פעם אחת, בפעמים אחרות לא היה ריבאונד משמעותי שאני זוכר. בכללי אבל אני עדיין לוקח ואני מאוד מתפקד היום יחסית לפעם. אני חושב שהתרופה וואבן עזרה לי יותר לחרדה(החרדה שלי קשורה בפחד לצאת מהבית, ועם כדור וואבן בבוקר אני מצליח לנסוע לעבודה, זה אמנם רק 10 דק' באוטו, אבל במשך שנתיים בערך כמעט ולא יצאתי מהבית אז בשבילי זה הבדל משמעותי, והיום גם התחלתי ללכת לחדר כושר, שוב זה ממש קרוב לבית, כאילו הליכה של 2 דקות, אבל לא הייתי יוצא מהבית בכלל כאילו..)

בכללי אני חושב שהכדורים עזרו לי.
אני בהחלט מעדיף לא לנסות להגיע לעבודה מחר בלי וואבן.
ציפרלקס אני לוקח יותר כי המשפחה שלי מבקשת ממני לקחת(ידעו על הדכאון הקשה שלי והכל) אבל נראה לי שהוא גם אולי משפיע על הפחתת החרדה שלי.
אנונימי
אני נגד כדורים, אני יותר ממליץ על שיחות
אם בא לך אני יכול להמליץ לך על סוגים של שיחות
שלום אנונימית מה שלומך? נשמע שאת עוברת תקופה לא קלה. בת כמה את? את מתארת מצב של חרדה גבוהה וקושי בהתמודדות עמה. כמה זמן את כבר חווה את החרדה הזו? האם קרה משהו ספציפי שהוביל לכך? התחושה הזו שהחרדה מנהלת את החיים היא באמת גורמת להמון מועקה וייאוש. האם שיתפת מישהו בתחושות שאת חווה? כתף תומכת יכולה לעזור. אני מתנדבת בעמותת עלם בתוכנית שמלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות. אפשר לדבר איתנו על הכל ואפילו להישאר אנונימים. הייתי רוצה להזמין אותך לדבר איתי על התחושות שאת חווה ומה הוביל אליהן, כדי שביחד נוכל לחשוב מה אפשר לעשות, אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם/טיקטוק שלנו nayedet.digital.
מחכה לך, תמר