להורים שלי לא איכפת ממני!!!

שואל השאלה:
ועכשיו אני מהצהריים לבד בחדר, ועכשיו הם יושבים לאכול ארוחת ערב, והם לא קוראים לי ולא כלום!!

תנסי לדבר איתם על זה, ותקשיבי זה תקופה עברתי המון כאלה, תמצאי דברים שאת אוהבת ותאמיני לי שהתקופה הזאת תעבור:)

זה מעצבן אבל אל תכנעי להם, תקומי תאכלי ותעשי דברים שגורמים לך להרגיש טוב עם עצמך. אל תלכי לישון רעבה

היי הילה, קוראים לי טל ואני מתנדבת בעלם, תוכנית שמטרתה ללוות בני נוער ברשת
קראתי את הפוסט שלך אני מבינה מדברייך שאת מרגישה קצת מדוכאת, את מספרת שאת פגועה מהיחס של הורייך ,
במה זה מתבטא.? ניסית לדבר איתם ?
אל תישארי לבד, אני מזמינה אותך להמשיך לשוחח איתי ולשתף אותי בתחושות שלך, אני פה כדי להקשיב לך , תרגישי בנוח לפנות אלי בהודעות פרטיות/ במייל שלנו [email protected]
או באינסטגרם / טיקטוק mayedet.digital

טל עלם דיגיטל

היי,
אני מבינה מדברייך שאת מרגישה שקופה מול ההורים שלך... נשמע שאת מרגישה שלמרות שאת נסערת ועצובה, ההורים שלך לא רואים את זה, ואולי אפילו מתעלמים מהכאב שלך... זה ודאי מוסיף לכעס ולצער שאת מרגישה גם בלי קשר להורים, והופך אותו לבלתי נסבל... מתארת לעצמי שאולי ברגעים האלו שאת מתבודדת בחדר, היית רוצה שהם יראו לך שהם מרגישים בחסרונך, ושאולי הם ישאלו מה את מרגישה ויהיו מוכנים להכיל את הכאב שלך...
יקרה, אני שומעת כמה זה מפריע לך, אני לא יודעת אם ניסית לדבר על זה עם ההורים או לא, אבל אולי כדאי לשתף אותם בתחושות שאת מרגישה, לפעמים עצם השיתוף יכול להקל, ואולי השיתוף יכול אפילו לשפר את היחסים ביניכם.
אני רוצה גם לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. אם תרצי, את מוזמנת להתחבר לצ'אט שלנו, צ'אט אנונימי לחלוטין שנפתח כל ערב (לא כולל שישי). בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב ביחד על דרכי סיוע נוספות. אני מצרפת בתחתית התגובה את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.