אמונה תאיסטית כנסו

לא, אין.

אין הוכחות לא משנה כמה ינסו להוכיח גם לא יהיו הוכחות האמונה בישות רוחנית ניתנת לפרשהות של כל אחד המדע לא יעזור לאף אחד אני מאמין מתוך אמונה ולא מתוך ניסיון נואש להוכיח דברים בלי תקווה, מי שמאמין בה' מאמין בו כי ככה הוא תופס את העולם, מי שלא כנראה שהנושא לא נוגע בו והוא רואה דברים אחרת, אין תשובה משמעית לשאלה הזאת

חד משמעית אף פעם אין, לא בעד ולא נגד, אם הייתה כולם היו אן מאמינים או לא, מאחר שזה לא כך כנראה שאין.

יש טענות ועל כל טענה יש דיון האם היא תקפה הוא לא.
לדוגמה
- הטענה מההסתברות
- הראיה הפיזקותאולוגית.
- הראיה הטלאלוגית.
- הראיה הקוסמולוגית
- הראיה האונוטולוגית
- הראיה מן המוסר
וכו' וכו', תקרא את שני הצדדים בכל נושא, תבדוק מי משכנע יותר ונסה להגיע להכרעה.

שואל השאלה:
זאת בדיוק הבעיה חובת ההוכחה היא על מי שטוען שמשהו כן קיים לא על מישהו שטוען שלא קיים

מי שמאמין לא חייב להוכיח את זה, הוא מאמין בתפיסה לא בנתון מוכח, זה אמונה אין מה להוכיח בדיוק

אין הוכחה מדעית לקיומו של אלוהים

אין דבר כזה

שואל השאלה, ''זאת בדיוק הבעיה חובת ההוכחה היא על מי שטוען שמשהו כן קיים לא על מישהו שטוען שלא קיים''

תראה, למעשה חובת ההוכחה היא די חארטה במקרה הזה, כי העדר הוכחה לא משמש ראייה נגדית לכן נראה שהמצב הכי הגיוני הוא להיות אגנוסטיקן, לא פה ולא שם.

אבל גם בזה יש בעיה, דמיין את הסיטואציה הבאה:
יוצא חיסון חדש לאזרחים וכולם צריכים להתחסן בו. אדם אחד מחליט שהוא יתחסן רק אם אחרי שהוא יראה את הראיות הוא ישתכנע, ואם הוא לא ישתכנע הוא לא יתחסן.
חולף חודש, נגמר כל מלאי החיסונים ומיודיענו עדיין לא החליט לאיזה צד להכריע - להתחסן או לא. אך למעשה, באי ההחלטה הזו הוא החליט - הוא לא התחסן.
כך גם האגנוסטיקן הוא מדמה בנפשו שהוא נמצא בן לבין אך למעשה הוא הכריע שאין אלוהים.

אין שום הוכחה או דרך להוכיח את קיומו של שום דבר בעולם, כולל של העולם עצמו. החושים יכולים לתעתע, השכל יכול להטעות, הזיכרון יכול לכזב וכן הלאה. כל הוכחה נשענת על הנחות יסוד שכשלעצמן אינן ניתנות להוכחה. למרבה המזל, אין לנו צורך בהוכחות אלא באמונות רציונליות וסבירות - אותן נבחן בעקבות השיח על הראיות שהבאתי קודם.