הגיוני שזה מעציב אותי?

סתם נזכרתי פתאום בלפני כמה שנים, שהכל היה אצלי מושלם וכיף ופשוט, אפילו דברים כמו לשחק מיינקראפט עם אח שלי.. עכשיו כבר בקושי יש דברים שמלהיבים אותי ועושים אותי ילד קטן מה שנקרא.. וגם מה שכן מלהיב, זה לא אותו דבר כמו התלהבות של כשאתה ילד, אני פשוט מסתכל אחורה ונזכר בדברים שהייתי נהנה מהם ועצוב לי שעכשיו שגדלתי אני לא יכול ליהנות מהם מן הסתם כי אלה דברים שכבר לא מעניינים אותי.. או שהגעתי רחוק יותר ועכשיו אני לא יכול ליהנות מההישגים הקטנים שפעם הייתי מתלהב מהם כמו מטורף..