אתם חושבים שיש לגיטימציה לגזענות בעולם?

יש לכבד כל אדם, בגלל שהוא אדם
בעל עסק יכול להחליט לקבל אדם מסוים בתנאים שונים (כמו נשים[יש מקצועות שדווקא גברים שווים בהם פחות], ששוות פחות לעסקים מסוימים)
בהתאם לתפוקה
- אבל מדינה סוציאלית מוסרית - לא יכולה להפלות תושבים(אא"כ אין ברירה).
(גם מדינה יכולה לתמרץ אזרחים מסוימים[כללית וכו' - ע"מ לעודד אותם לתרום יותר ןמדינה לדוג'])

בתור משהי שכן קצת גזענית יש קבוצות מסויימות שרק מלראות אותם או לשמוע אותם ואת השפה שלהם והמבטא שלהם והתרבות שלהם עולה לי מין צמרמורת כזאת של גועל פשוט לא אוהבת אותם! מחבלים ככה אצלי נאצים ככה אצלי ועוד כמה.. פשוט לא יכולה לנסות אפילו לאהוב אותם!

^זו לא בהכרח גזענות
זו הכרה במציאות שהם מסוכנים ויש להוקיע אותם..

^ שוב, אני שונאת את השפה שלהם את המראה שלהם את המבטא שלהם ואת התרבות שלהם. זה סוג של גיזענות.. אומנם הוגנת והדדית אבל זה גזענות. והאמת לא אכפת לי. כולם גזעניים לכזה או אחר כי פשוט כולנו שונים אי אפשר לאהוב את מה ששונה ממך. אנשים טובים שונאים רעים ורעים שונאים טובים. ואז מתווצר גזענות. השאלה מה עושים עם הגזענות רק שונאים בסבבה כמוני וכמו שאר היהודים או פוגעים רוצחים וכאלה.. כמו נאצים וכמו מחבלים אלה שפוגעים זה כבר לא סבבה בשום צורה שהיא!

גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים, כך שהיחיד אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של בני קבוצה אחת על בני הקבוצה האחרת[1].

על פי חוק העונשין הישראלי, גזענות מוגדרת כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.

במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. גזענות כזו נחשבת לסותרת את זכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מין, נטייה מינית, זהות מינית, גיל ומראה חיצוני), והיא פסולה על פי חוק במדינות רבות. בעבר, מדינות שונות נשאו את דגל הגזענות, אך כיום הפך המונח למציין תופעה שלילית ולמילת גנאי בכל העולם.

יש הסוברים כי הבחנה בין גזעים בקרב בני אדם כשלעצמה אינה גזענות, וכי רק שימוש בהבחנה שכזו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני.[דרוש מקור] אחרים, לעומתם, טוענים שעצם חלוקת בני אדם לגזעים היא תוצאה של הבניה חברתית וביטוי לגזענות[4]. יש המוצאים תימוכין לטענה בכך שגזעים טהורים אינם קיימים מבחינה ביולוגית[5].

לצד גילויי הגזענות המסורתית, קיימים חוקרים המגדירים שלושה טיפוסי התנהגות חדשים כגזענות, כאשר המשותף להם הוא דחיית הגזענות המסורתית בצורתה הישנה.[דרוש מקור] השלושה הם:

גזענות סימבולית (symbolic racism) - הנפוצה בדרך כלל בקרב שמרנים. היא כוללת אמונה שקבוצות בנות גזעים אחרים פוגעות בערכיהם המסורתיים, אך הם נמנעים מלהחצין עמדות אלו מכיוון שהם מודעים לכך שהדבר נוגד את הנורמות המקובלות בחברה. גזענות סימבולית תבוא לידי ביטוי על ידי הצגת המחשבות והפעולות הגזעניות כנובעות מהגנה על ערכי המסורת. לדוגמה, הגזען הסימבולי יתנגד להעלאת הסכום של קצבאות הילדים (כשהמוטבים העיקריים הם קבוצות מיעוט) בטענה כי מקבלי הקצבאות לא עשו דבר המגיע להם (אין הדבר אומר שכל מי שמתנגד להעלאת הקצבאות הוא גזען. אלא רק מי שמשתמש בנימוקים של צדק כמסווה לשיקולים גזעניים). או, לדוגמה, הסקסיסט יתנגד ליציאתה של האישה לעבודה, בטענה כי הדבר יפגע במשפחה שלה.
גזענות אברסיבית (aversive racism) - בדרך כלל בקרב ליברלים בדעותיהם. במסגרת זו, נטען למשל כי "לבנים" רבים בארצות הברית עדיין מחזיקים בסטריאוטיפים ודעות קדומות (אמנם מופחתים מבעבר) כנגד אמריקאים-אפריקאים, אך אינם חשים בנוח עם זה, כיוון שהדבר מתנגש עם הדימוי העצמי הליברלי שלהם. לכן, על אף אי הנוחות והפחד שהם חשים אל מול ה"שחורים", הם תומכים בשוויון ולעיתים אף באפליה מתקנת. אמנם במצבים מסוימים, כשהדבר מתאפשר מבחינה חברתית, הם יתירו לעצמם להביע עמדות גזעניות.

יש הטוענים שהתפתחו סוגים חדשים של גזענות: "גזענות של ציפיות נמוכות"[7]. גזענות זו מתבטאת בכך שאדם או קבוצה מסוימת זוכים להקלה בשיפוט כלפיהם, או שיש מהם ציפיות נמוכות (בתחומי המוסר, התרבות וכו'), רק בגלל המוצא שלהם. הפובליציסט הערבי-ישראלי סלמאן מצאלחה האשים את פעילי השמאל הרדיקלי המתמקדים בישראל ומתעלמים מהטבח שמבצע בשאר אל-אסד באזרחי סוריה בשל "גזענות של ציפיות נמוכות", משום שהם נותנים לערבים "פטור" מכללי מוסר אוניברסליים החלים על מדינות המערב הדמוקרטיות, דבר שפוגע בסופו של דבר בערבים עצמם[8]. העיתונאי קלמן ליבסקינד הסביר את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל בגזענות של ציפיות נמוכות[9].

המשורר האמריקני א. א. קאמינגס (e.e cummings) תמצת את גישת הגזענות של ציפיות נמוכות במימרה הבאה: "חיבה למישהו מפני שהוא שחור מעליבה ממש כמו סלידה ממישהו מפני שאינו לבן"[10].

ברור שאנחנו שונים
לחשוב שאנחנו שונים זו לא גזענות
הגזענות היא לחשוב שבגלל שאנחנו שונים אנחנו פחות/יותר טובים מהם
(למשל אפריקאים שונים מאסיאתים בהמון דברים) אבל בין אפרו אמריקאים לאסיאתים אמריקאים אין כל כך הבדל חוץ מהמראה