אני ועוד שתי חברות שלי נגה ויהל היינו חברות מהגן עלינו ביחד לכיתה א היינו כזאת חבורה שהן לא חלק מהסנוביות אבל לא חנוניות

ובאמצע כיתה א הצטרפה ש. אני נהייתי חברה ממש טובה של די התפזרנו ואז בכיתה ד אני ושרה רבנו ואז ( יהל כבר די הייתה איתנו בחבורה ונגה לא למרות שכאילו היינו חברות שלה אבל היא לא הייתה בחבורה ) יהל ניסתה להשלים בנינו ולא הצליחה בסוף השלמנו אבל לא חזרנו להיות כמו שהיינו ואז די נוצרה החבורה של ארבעתנו והיה כל כך כיף איתן וסוףסוף הרגשתי שייכת ונהנינו ממש ואז באה הקורונה ובסגר הראשון היינו מלא ביחד ואז כשהתחילו הקפסולות שמו אותי ואת נ. באותה כיתה ואת שרה ויהל באותה כיתה ואני הייתי חברה טובה יותר של יהל אז זה ביאס אותי. קיצר הן שרה ויהל התחברו עם איזה ילד בשם ענבר (אתם מכירים את האנשים האלה שדרושה אנרגיה להיות לידם? אז הוא אחד מהם) ואני כל הזמן ניסיתי לקבוע שניפגש והן לא הסכימו ואז פעם אחת שאלתי אותן אם הן יכולות להפגש והן אמרו לא ואז גיליתי שהן נפגשות עם ע. ונורא נעלבתי קיצר אנחנו עלינו לחטיבה והיה צריך לכתוב אנשים שרוצים להיות איתם בכיתה (נגה הלכה לבית ספר אחר) והן לא כתבו אותי ואז הפסקנו להיות חברות וזה ממש שבר אותי וביום האחרון של הלימודים כולם בכו והתחבקנו וחשבתי שהשלמנו ואז שאלתי את ש. בווטצאפ אם היא רוצה להיפגש ושאלתי אותה כמה פעמים ואחרי שבו היא כותבת לי היי נראה לי שיש לך ספר ספרייה שלי אצלך ואני די כועסת עליה עדיין. ואז במהלך החופש הבנתי את הטעויות שלי והתנצלתי ל יהל ונגה ואני ויהל די חשבתי שהשלמנו ואז נפגשנו ועדיין היה קריר בינינו ונגה היינו אמורות להיפגש אבל אז קרה משהו סיפור ארוך ובסוף לא נפגשנו ואני ממש רוצה לכתוב להן משהו לכולן לנסות לאחד את החבורה אבל אני די גרוע בניסוח אפשר עזרה? אני ממש מעריכה אם מישהו קרא עד לפה