וואי אני לא מצליחה לכעוס על אבא שלי

אני יודעת שהוא אוהב אותי ויעשה הכל בשבילי, אני יודעת שאכפת לו ממני ורוצה שיהיה לי טוב.
אבל הוא מתייחס אליי די חרא לפעמים ומאשים אותי בהפרעת אכילה שלי ולא מבין את זה ולא פעם הוא מביא אותי למצב של בכי היסטרי, וכואב לי עליו ועל אמא שלי שהם צריכים לעבור את זה ואני יודעת שהם מתוסכלים. אבל מה אני יכולה כבר לעשות אני שונאת את הגוף שלי והוא לא מבין ואני במצב אמביוולנטי נורא אני לא מצליחה לשמור טינה אפילו יום אחד, אתמול הוא השפיל אותי ואמר שהוא כועס ומאוכזב ממני והיום הוא התנהג כרגיל והיה יותר רגיש אליי וכל הכעס שלי אליו נעלם בשנייה.
איך אני מתקנת את היחסים עם ההורים שלי? אני מנסה להיות הבת הכי טובה שאני יכולה אבל אני לא חזקה בקטע של האוכל, זה משהו שכבר התחיל מילדות ולא טופל יותר מדי זמן וכבר לא אצליח להחלים אבל אני מרגישה שהחלמה זו הדרך היחידה שהם יסלחו לי ושהם יוכלו באמת לחבב אותי.