18 תשובות
לא
יש גם בחורי ישיבה דתיים
יש גם בחורי ישיבה דתיים
תלוי באיזה ישיבות ישיבות דתיות לאןמיות זה בדרך כלל דת"ל אבל חרדי כן זה חייב להיות חרדי הם מקבלים רק מתוך עצמם
לא
יש גם ישיבות דתיות
לא
לא, גם אם מישהו לומד בישיבה חרדית זה לא הופך אותו אוטומטית לחרדי יש כמה שהם לא אבל לרוב כל מי שלומד בישיבה חרדית אז מגדיר את עצמו כחרדי
לא
לא
היו לי בישיבה הרבה חברים שבתוך תוכן הם חילונים גמורים
היו לי בישיבה הרבה חברים שבתוך תוכן הם חילונים גמורים
לא
יש הרבה אנוסים
כאלה שהם רק חיצונית חרדים אבל הם לא שומרים ובעצם חילונים
יש הרבה אנוסים
כאלה שהם רק חיצונית חרדים אבל הם לא שומרים ובעצם חילונים
אנונימי
בישיבה שחורה - כן.
אבל יש ישיבות דת"ל
אבל יש ישיבות דת"ל
אנונימי
בדרך כלל כן
לא
יש את הישיבות השחורות שהם לרוב חרדים אך יש שם כאלו ששם כדי לא להתגייס
ויש את הישיבות של ההסדר ששם אלו הכיפות הסרוגות
יש את הישיבות השחורות שהם לרוב חרדים אך יש שם כאלו ששם כדי לא להתגייס
ויש את הישיבות של ההסדר ששם אלו הכיפות הסרוגות
לא
יש ישיבות הסדר של,דתיים הם לומדים בישיבה ואז מתגייסים ואז לומדים רוטציה כזאת
יש ישיבות הסדר של,דתיים הם לומדים בישיבה ואז מתגייסים ואז לומדים רוטציה כזאת
יש עוד סוגי ישיבות מעבר למה שנתנו כאן.
בחור ישיבה = בחור שלומד בישיבה.
בציבור החרדי יש את הישיבות הבאות (לרוב):
-ישיבות קטנות (מגיל 13 עד 17-18).
-ישיבות גדולות/גבוהות (בציבור החרדי השם ישיבה גדולה יותר מקובל) - מגיל 18.
-נכון להיום, בציבור החרדי ישנה ישיבת הסדר אחת בלבד, שהיא ישיבת הסדר טכנולוגית שמשלבת גם לימודי לשם מקצוע.
-ישיבות תיכוניות - זה מקובל יותר מציבור הדתי מאשר הציבור החרדי, אבל גם אצל הציבור החרדי זה קיים. זה שילוב של תיכון עם ישיבה. לא תמיד עם בגרויות, בציבור החרדי בדרך כלל בלי בגרות.
*המקבילה של הבנות נקרא "סמינר".
בציבור הדתי יש את הישיבות הבאות (על פי רוב, כנראה קיימות עוד אבל פחות רלוונטי):
-ישיבה קטנה - כמו בציבור החרדי, ישיבה לנערים מגיל 13 בדרך כלל עד גיל 18, בדרך כלל בישיבות קטנות דתיות עושים בגרויות רק בשנה האחרונה, לעומת החרדים שבדרך כלל לא עושים.
-ישיבה תיכונית - תיכון עם שילוב של מקצועות קודש. (מקבילה של הבנות - אולפנה, אולפנית).
-ישיבות הסדר: מסלול שמשלב שירות צבאי עם לימודי ישיבה. בדרך כלל, המסלול נמשך 5 שנים.
-ישיבות ששסדר - כמו ישיבת הסדר, רק שנמשך 6 שנים (לרוב שירות צבאי ארוך יותר).
ישיבות הסדר שילובים - כמו הסגר, רק עם שירות צבאי ארוך יותר.
-ישיבות גבוהות - ישיבות שלומדים רק קודש למספר שנים. לפעמים עם צבא, לפעמים בלי. לפעמים מתרכזים שירות רגיל, לפעמים מתגייסים דרך מרכז.
-ישיבות אונברסיטאיות - פחות נפוץ בארץ, אבל שילוב של לימודים אקדימאיים יחד עם לימודי קודש (למשל מכון לב, וישנם מסלולים נוספים בחלק מהישיבות).
*יש עוד מסלולים גם בציבור החרדי וגם בציבור הדתי (למשל מכינות, גרעיני נח"ל, נח"ל חרדי, חורב, חרב, פנימיות צבאיות ועוד מלא, אבל פחות רלוונטי לשאלתך).
כל החבורים שלומדים באחד המסלולים שציינתי (חוץ ממסלולי הבנות כמובן, ואולי בעוד ישיבות שברחו לי מהראש או שלא הזכרתי אותם, ויש כאלו שיגידו גם חוץ מישיבות תיכוניות) נחשבי בחורי ישיבות. אין זה אומר משהו על ההשקפה של הבחורים עצמם.
מכאן בטח הבנת לבד התשובה היא - לא. יש ישיבות חרדיות ודתיות, אפילו יש "ישיבה" חילונית (בינ"ה), שהיא לא באמת ישיבה. יכול להיות שיש אנשים שלא מאמינים בכלל והם עדיין לומדים שם - אולי לחץ מהסביבה, מהקיצוניות בחלק מהקהילות החרדיות (שבעה על בחור שהתגייס?) ועוד שלל סיבות.
בחור ישיבה = בחור שלומד בישיבה.
בציבור החרדי יש את הישיבות הבאות (לרוב):
-ישיבות קטנות (מגיל 13 עד 17-18).
-ישיבות גדולות/גבוהות (בציבור החרדי השם ישיבה גדולה יותר מקובל) - מגיל 18.
-נכון להיום, בציבור החרדי ישנה ישיבת הסדר אחת בלבד, שהיא ישיבת הסדר טכנולוגית שמשלבת גם לימודי לשם מקצוע.
-ישיבות תיכוניות - זה מקובל יותר מציבור הדתי מאשר הציבור החרדי, אבל גם אצל הציבור החרדי זה קיים. זה שילוב של תיכון עם ישיבה. לא תמיד עם בגרויות, בציבור החרדי בדרך כלל בלי בגרות.
*המקבילה של הבנות נקרא "סמינר".
בציבור הדתי יש את הישיבות הבאות (על פי רוב, כנראה קיימות עוד אבל פחות רלוונטי):
-ישיבה קטנה - כמו בציבור החרדי, ישיבה לנערים מגיל 13 בדרך כלל עד גיל 18, בדרך כלל בישיבות קטנות דתיות עושים בגרויות רק בשנה האחרונה, לעומת החרדים שבדרך כלל לא עושים.
-ישיבה תיכונית - תיכון עם שילוב של מקצועות קודש. (מקבילה של הבנות - אולפנה, אולפנית).
-ישיבות הסדר: מסלול שמשלב שירות צבאי עם לימודי ישיבה. בדרך כלל, המסלול נמשך 5 שנים.
-ישיבות ששסדר - כמו ישיבת הסדר, רק שנמשך 6 שנים (לרוב שירות צבאי ארוך יותר).
ישיבות הסדר שילובים - כמו הסגר, רק עם שירות צבאי ארוך יותר.
-ישיבות גבוהות - ישיבות שלומדים רק קודש למספר שנים. לפעמים עם צבא, לפעמים בלי. לפעמים מתרכזים שירות רגיל, לפעמים מתגייסים דרך מרכז.
-ישיבות אונברסיטאיות - פחות נפוץ בארץ, אבל שילוב של לימודים אקדימאיים יחד עם לימודי קודש (למשל מכון לב, וישנם מסלולים נוספים בחלק מהישיבות).
*יש עוד מסלולים גם בציבור החרדי וגם בציבור הדתי (למשל מכינות, גרעיני נח"ל, נח"ל חרדי, חורב, חרב, פנימיות צבאיות ועוד מלא, אבל פחות רלוונטי לשאלתך).
כל החבורים שלומדים באחד המסלולים שציינתי (חוץ ממסלולי הבנות כמובן, ואולי בעוד ישיבות שברחו לי מהראש או שלא הזכרתי אותם, ויש כאלו שיגידו גם חוץ מישיבות תיכוניות) נחשבי בחורי ישיבות. אין זה אומר משהו על ההשקפה של הבחורים עצמם.
מכאן בטח הבנת לבד התשובה היא - לא. יש ישיבות חרדיות ודתיות, אפילו יש "ישיבה" חילונית (בינ"ה), שהיא לא באמת ישיבה. יכול להיות שיש אנשים שלא מאמינים בכלל והם עדיין לומדים שם - אולי לחץ מהסביבה, מהקיצוניות בחלק מהקהילות החרדיות (שבעה על בחור שהתגייס?) ועוד שלל סיבות.
שואל השאלה:
וואו תודה רבה על ההסבר המפורט!
וואו תודה רבה על ההסבר המפורט!
אנונימית
באותו הנושא: