6 תשובות
אני ושתי החברות הכי טובות שלי התחלנו לצום (רק בלי אוכל) ובלילה היה בסדר וכשקמתי הרגשתי לא טוב וב12 בבוקר שברתי הרגשתי רע אבל הייתי צריכה להקשיב לגוף ואז שעתיים אחרי גם הן שברו אז אחותי באמת בקטנה צום זה לא פשוט וגם זה תלוי מה המשמעות שאת צמה בשבילה ואני חושבת שכל אחד צריך להקשיב לעצמו
שואל השאלה:
^^^^לא דיברתי על זה. דיברתי על זה שבזמן האחרון מרגיש שאנשים צמים בשביל ה"קטע" ויותר מסיבות חברתיות מאשר סיבות דתיות
^^^^לא דיברתי על זה. דיברתי על זה שבזמן האחרון מרגיש שאנשים צמים בשביל ה"קטע" ויותר מסיבות חברתיות מאשר סיבות דתיות
לי אישית לא מרגיש שזה ממקום של לחץ חברתי, יותר ממקום של אמונה.
בכל מקרה, אם את מרגישה רע ותחושת פספוס תמיד אפשר לצום בשנה הבאה או לנסות להתחיל לצום כמו צום טבת שהוא קצר כדי להתרגל ולהרגיש שלא פיספסת את כל הצומות.
בכל מקרה, אם את מרגישה רע ותחושת פספוס תמיד אפשר לצום בשנה הבאה או לנסות להתחיל לצום כמו צום טבת שהוא קצר כדי להתרגל ולהרגיש שלא פיספסת את כל הצומות.
זה אמור להיות קליל למי שאכל טוב ושתה לפני- הכין את הגוף, ככה עשיתי ובאמת עבר לי בקליל כי תחשבי שבערב זה בקטנה אני למשל בערב אתמול לא הרגשתי כלום והלכתי לישון בערך ב10 וחצי וקמתי ב10 ואז בבוקר לא כזה דחוף לאכול ואז הלכתי לישון ב1 וקמתי ב4 אחרי זה התפללתי בבית כנסת וזה העביר תזמן ממש עד הסוף תכלס כשישנתי זה היה 12 שעות שעברו בשינה וזה מעולה באמת שהיה לי קליל
אנונימית
מה שחשוב זה לא הצום, זה לא הלא לשתות או לא לאכול זה אלא לחשוב על כל השנה שמאחורייך, מה לשנות מה לשפר על מה את מצטערת או לא.
אם לא חשבת על זה - הצום לא משמעותי והכל בסדר.
אל תצומי אם לא באלך ואל תעשי מה שאחרים עושים אחרת זה לא אמיתי.
אם לא חשבת על זה - הצום לא משמעותי והכל בסדר.
אל תצומי אם לא באלך ואל תעשי מה שאחרים עושים אחרת זה לא אמיתי.
האמת שזה כן קליל. אולי ממש בשעה הראשונה שעתיים זה "קשה" כי זה ממש התחלה וזה פסיכולוגי מרגיש קשה אבל זה עובר ממש בקלות. במיוחד אם הולכים לבית כנסת ומעבירים שם את הזמן במקום בבית.
באותו הנושא: