איך אתם חיים עם העובדה שביחס ליקום אתם גרגיר מיקרוסקופי?

בשמחה רבה

לא ממש אכפת לי

אני חיה עם זה יפה מאוד

כרגע אוכלת

רוב בני אדם לא מספיק נבונים ויכולים לעכל את זה בכלל,לכן אין להם בעיה עם מה שאתה אומר כרגע.. בני האדם שכן מבינים מזמן כבר איבדו את השפיות.

^ בכלל לא נכון. אני לדוגמה מבין שיש כל כך הרבה דברים מחוץ לכדור הארץ בסדר גודל שאינו נתפס על ידי העין האנושית. אז מה? בסך הכל עוד חומר. לא כל דבר חייב להיות קשור אליך והיקום לא סובב סביב בני אדם.

מנחמת את עצמי עם המשחבה שביחס לגרגיר אני כל העולם

לא מפריע לי

אני מדבר על זה שהמוח שלך בחיים לא יבין כמה היקום הזה ענק

אני מנסה לחשוב על זה שיש דברים שהרבה יותר קטנים מאיתנו

זה מרגיע אותי

אין יחס בין עולם "האובייקטיבי" האינסופי של חומר דומם לבין הסובייקטיביות שלנו. מבחינה אובייקטיבית הכאב זה רק גירוי חשמלי וכימי במערכת עצבית של הגוף אבל אנחנו חווים את זה כמשהו משמעותי והרבה יותר ריאלי מכל הכוכבים ביקום.
זה לא שאנחנו גרגיר ביקום, ההפך זה היקום הוא רק רקע שוא בדרמה האנושית שהיא הרבה יותר משמעותית מכל החלל ביחד.