עד כמה זה רע שאני לא בוגרת רגשית ואיך לשנות את זה? - קישור מצורף

היי, זה לא נורא.
אל תשני את זה בכוח, זו מי שאת.

זה הגיל וזה יעבור אם הזמן

לאט לאט, מי שרוצה מצליח בסוף. מאמין שאם תזהי את ההתנהגויות הילדותיות שלך ותראי כמה הם משפיעים עלייך לרעה תוכלי לשנות אותם עם הזמל

שואל השאלה:
אני מתנהגת ככה לפני שאני שמה לב ואני כל הזמן מנסה לכעוס על עצמי ולהעניש את עצמי.
אני מאחורי כולם מבחינה רגשית וזה מוריד לי את הבטחון
יש בני 16 שיותר בוגרים ממני

בואי נדבר על זה בפרטי, אוקיי יקירה?

שואל השאלה:
עריכה: במחשבה שנייה אני מעדיפה להיות אנונימית

אחריות זה עוזר. בעבודה או על מישהו. ללמוד לעמוד בלחץ ולדבר עם אנשים

^ אוקיי, הכל בסדר (:

חשוב לי שתדעי שזה לא משנה שיש נערים בגיל שלנו שיותר בוגרים ממך.
לי אישית אומרים שיש נפש והתנהגות של בן 30, ואני מודע לזה.

זה בסדר שאת תהי יותר צעירה בנפש ומבחינה נפשית.
אני לא רואה סיבה להעניש את עצמך בגלל דבר שכזה.

שואל השאלה:
כן שלחתי קורות חיים מקווה שיקבלו אותי ויגרמו לי להפוך לנורמלית
אבל בגיל 23 לא עשיתי מלא דברים שאני אמורה לעשות

אני חושב שאת עושה טעות.
אני לא אמנע ממך לעשות את זה, כי אני לא מכיר אותך.
אבל חשוב לי שתדעי שאת נורמלית לחלוטין, ותסתכלי על הצד החיובי שלך

שואל השאלה:
למה טעות? באיזה הקשר?

הדבר שהכי מדכא אותי זה שאני בן אדם חכם. אז למה אני ילדותית?

כי זו מי שאת, ועצוב לי שאת רוצה לשנות את זה..
ילדותית זה לא משהו רע, זה משהו באופי שלך וזה בסדר גמור.

את מוזמנת תמיד להסביר לי מה זה ילדותית בשבילך, ולפנות אלי בפרטי אם את רוצה ומרגישה בנוח.

שואל השאלה:
ילדותי מבחינת זה שאני לא שולטת ברגשות שלי ומגיבה בצורה מאוד קיצונית להערות, אני יכולה לבכות כשמעירים לי. אני מרגישה כל הזמן אשמה כי אני רבה הרבה עם אמא שלי. היא אומרת שאני מתישה אותה וזה כנראה נכון. אני לא אמורה לעשות עניין משטויות. למשל איבדתי טבעת לפני חודש ובכיתי שלושה ימים עלייה, לא ברצף כמובן.