19 תשובות
אם את חושבת שתעמדי בזה אז לכי על זה
שואל השאלה:
הבעיה היא שזה קשהה
ברור שלא, בשביל מה לשמור? סתם שטויות.
אם זה קשה לא חייב אפשר פה ושם לא נורא העיקר להאמין זה מה שחשוב
אם את מצליחה את מלכה רצח
שואל השאלה:
כאילו עד עכשיו ממש ניסתי ולפני חודש כזה נפלתי ועכשיו אין לי שמץ מה לעשות
כן
גם אם יש נפילות לא נורא אפשר לקום
אם תצליחי אז כמובן, יפה:)
אנונימית
לפי מה שאת מרגישה
כןכן תשמרי:)
בהצלחה מהממת❤
אני משתדל לשמור אבל זה מאוד קשה ואני לא עומד בזה
בררו שכן, זאת חובה הילכתית לכל דבר (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כא, סעיף ז). זה יהרג ואל יעבור (יורה דעה, סימן קנז, סעיף א, שפתי כהן סעיף קטן י).

אז זה לא אמורה להיות פה שאלה בכלל: זה זה לא עניין של להמחיר.

אז גם אם חלילה את לא עומדת בזה, את עדיין אמורה לעשות הכל כדי כן לעמוד בזה (למשל לא להיות בקרבת בנים).
כן
לא לשמור נגיעה זה כמו להדליק אור בשבת ולאכול חזיר כילו אני לא מבינה למה מזלזלים המצווה הזאת ומהרהרים אם לשמור אותה
לשמור נגיעה זה קשה.
זה קשה במיוחד כשאת מרגישה קרובה למישהו וזה נראה לא הגיוני במיוחד כשאת נמצאת ליד מישהו במצוקה ריגשית או שאת מרגישה שהוא כמו 'אחיך'.
אבל שמירת נגיעה זה בהחלט ערך ועצם זה שאת מעמידה סימן שאלה על כך זה טוב. זה מראה על החשיבות של הדבר בעיניך על כך שאת מוכנה לברר אותו ושזה לא משהו שולי.
ליפול בשמירת נגיעה יכול להרגיש כמו מעבר מעל גדר.
"כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר"
ברגע שאדם עושה משהו אסור פעם ראשונה בפעם הבאה זה ירגיש לו נגיש יותר, קל יותר ולכן הוא גם צריך לבנות את הגדר בתוכו בחזרה.
לחזק דעתו על כך.
אהובה,
ברור ששמירת נגיעה זה קשה.
ואהיה חצופה קצת ואומר שזה מעולה שזה קשה לך!
זה אומר שהדבר קרוב אליך, זה אומר עליך ועל מי שאת כל כך הרבה דברים טובים. זה מראה על הכוחות הטמונים בך. אשרייך!
עכשיו את עומדת בפני אתגר ויש לך שני כיוונים.
יש לך יכולת לאמץ אותו, להתגבר, להתמודד, לתת לעצמך לגדול מתוך זה, ללמוד כו' או לוותר.
אומרים שהחיים תמיד בתנועה.. ככה שאנחנו רק יכולים לבחור לאיזה כיוון לנוע.. האם למעלה או למטה..
אני מאמינה שאת יכולה. שאת מסוגלת הרי כל אדם מקבל מנתו לפי כוחו.
יש שיר די מוכר (בזמני לפחות..) שאומר ככה
"הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם."
"כמה שהדרך ארוכה ומפותלת
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות. "
הקב''ה לא ברא אותנו מושלמים אלא משתלמים.
במילים אחרת הוא לא עשה אותנו מושלמים אלא ברא אותנו בתנועה תמידית ככה שאנחנו תמיד משתפרים מתקדמים, זזים.
וגם אם אנחנו נופלים שוב ושוב אין הנפילה הראשונה דומה לשניה ואין השניה לשלישית.
כל עוד אנחנו בוחרים להמשיך אנחנו נמצאים בספירלה אז אומנם נפלנו שוב אבל באמת אנחנו נמצאים במקום גבוה יותר מהפעם הקודמת.
אנחנו נמצאים בחודש אלול וזה בדיוק הזמן לקבלות עצמיות (בלי נדר!!), לבירורים, לבחירה.
האם את בוחרת לפנות למלך שבשדה? האם את בוחרת להתחבר או לעצום את העיניים ואולי ח'ו להתרחק?
בטוחה שכל התשובות כבר נמצאות בך.
בהצלחה אהובה!
^ ישלי שאלה אלייך בתור בן, ה"אהובה" וכל המחמאות שלך, הן מלאות ערך? או בכללי האם בנות אוהבות שבנות אחרות רושמות להן את זה?
לפי דעתי לא ממליץ ומין הסתם זה החלטה שלך, אני לא יודע כמה את קשורה לדת, אם זה ערך חשוב בשבילך אז תעשי את זה לא משנה כמה זה קשה. אבל אם את מחפשת המלצה אז לפי דעתי לא נולדת לחיים בשביל להקשות על עצמך.
שואל השאלה:
למה שינו לי את השאלה ללשמור נגיש
מזה בכלל
אני לא מאמינה בזה ולא רואה את זה כדבר הגיוני אבל בחירה שלך
בקצרה- בטח
ובגדול כן.
אבל לא נראלי שזה המקום להרחיב על כך:)