אני מרגישה שאני שוב חוזרת לדיכאון...

^ממש לא!
לדעתי תדברי עם ההורים, תשתפי מישהו...
אל תאגרי הכל בבטן
אולי תלכי לפסיכולוגית (אם את בד''כ הולכת)
הכל יהיה בסדר3>

טעות שלי
שמעי אם את מרגישה שהוא חוזר לך תתייעצי עם אדם מוסמך

למה? מה קרה שזה מחזיר אותך לזה? את צריכה אולי לפרוק? כל דבר אפשר לפתור אל תדאגי

ויש פה טיפים שיכולים לעזור לך להיפתר מהדיכאון ולהגיע לשמחה:

- אחד מהסיבות הכי נפוצות לזה זה באמת חוסר אהבה עצמית, אתם לא מעריכים את עצמכם מספיק, בואו תחשבו על 3 דברים שאתם ממש אוהבים באופי שלכם ושמחים שיש לכם דברים שנראים לכם אחלה זה יכול להיות גם הדבר שכביכול נראה הכי קטן אבל בתכלס שווה המון, תחשבו על 3 דברים ביופי שלכם גם כאן זה יכול להיות גם הדבר הכי קטן כמו ריסים ואחד החשובים שימו לב למשהו שמיוחד בכם משהו שבחיים לא הייתם רוצים לאבד או להחליף אותו, כל יום תגידו לעצמכם את הדברים האלו.

- תזכרו שגם מהסיטואציות הכי קשות אפשר לצאת ולהוציא את הכי טוב, אז נכון אין את זה ואת זה, וההוא נפרד ממך, וההיא דחתה אותך, וההורים נפרדו, אבל היי יש בזה גם צדדים נורא חיוביים, ההוא שנפרד? שיפרד מגיע לך מישהו שלא יפרד הוא רק פינה מקום לאופציה יותר טובה, ההיא שדחתה? שתדחה עד מחר הפסד שלה, ההורים שנפרדו? זה לטובה כי הם עוד יותר לא היו מסתדרים אם הם היו נשארים ביחד, תספרו דברים חיוביים שיש בזה תסתכלו על הצד הנכון והיפה, אני לא מזלזלת לרגע חס וחלילה היו לי הרבה בעיות עם אנשים שעזבו אותי בצורה אכזרית ביותר אבל לא רק שזה מחזק ובונה את האופי ונותן לך דוגמא איך לא להתנהג בעתיד אלא זה הדבר הכי טוב שקרה לכם אתם תראו ומפנה מקום לדברים הרבה יותר טובים.

- אני אגלה לכם סוד קטן שהוא ממש לא סוד חח אבל שמחה לא קשורה למה שיש לכם או אין לכם, תדמיינו את הדבר הבא (זה ציור שבאמת ראיתי אגב) אז תדמיינו ציור של ילדה שיושבת בשדה מלא פרחים ויש חומה, מאחורי החומה יש ציור של ילדה עם פרח אחד, הילדה עם השדה המלא יושבת בצד ובוכה והילדה ליד הפרח האחד רוקדת ושמחה, שמחה היא בחירה זה איך שאתם בוחרים לקחת דברים ולמה לא להוציא את ההכי טוב גם מהפרח האחד.

- וזה עוד לא רק זה, זה לא שיש לנו פרח אחד, יש לנו הרבה פרחים בחיים שאנחנו אפילו לא שמים לב אליהם, אוכל חם, המשפחה שכן יש, בגדים, איזה פריט יפה בחדר, בית, שמיכה, קפה/שוקו/תה בבוקר, בטן מלאה ולא רעבה, תדמיינו את עצמכם עכשיו ישנים בחוץ בגשם בלי בית בלי משפחה בכלל, תדמיינו שלא היה לכם את הקפה של הבוקר, שלא היה לכם את המשפחה שכן יש, שלא היה לכם את הדברים הטובים באופי וביופי, תראו כמה פרחים יש לכם, אולי לא שדה ענק כמו שרציתם אבל אפשר לשמוח בכל הפרחים האלה ולרקוד, תדמיינו אתכם עכשיו בשדה ירוק ויפה פשוט שמחים, באמת צריך יותר מזה כדי לשמוח?

- תמיד תמיד תמידד יש חצי כוס מלאה, המים שקופים אז קשה קצת לשים לב אליהם אבל אם מסתכלים רואים את החצי המלא שלא ראינו קודם בסיטוציה הזאת, בין אם זה למה טוב שזה קרה לבין אם זה העובדה שיש לנו משהו שווה רצח שאנחנו לוקחים כמובן מאליו.

- זה בגלל מישהו שאת אוהבת? רוצה? את חושבת שהוא יכול להיות רלוונטי? לפעמים זה כן יכול לעבוד וסתם החוסר ביטחון מפריע אבל כל דבר אפשר לפתור ויש דרכים להכיר אנשים ולהתקרב אליהם לפעמים אם זה קשה ישירות אפשר לנסות לחשוב יצירתי לא צריך לוותר כלכך מהר על הדברים שאת רוצה.

- לדבר ולפרוק לה' כבר עושה הרבה יותר טוב על הלב כי הוא הכי מבין אותנו והכי אכפת לו והוא שומע, לזכור שלא משנה מה אנחנו לא לבד הוא תמיד איתנו וזה כבר מנחם.

- לעשות מעשה טוב למען האחר יכול לשמח ממש, לדעת שמישהו/י שמחים בגללך ולהעריך את זה שיש לך את היכולת לעזור.

- מחשבה חיובית אחת יכולה לשנות את כל היום, כשאתם קמים תגידו איזה יום יפה הולך להיות לי, תחשבו על משהו שאתם שמחים שיש לכם אפילו אם זה כוס קפה.

- אפשר תמיד למצוא את הצד המצחיק גם בכל דבר ולבחור להסתכל על זה ככה.

- תעשו משהו מרגיע וכיף ונחמד, משהו שאתם אוהבים, תנסו דברים חדשים.

- אי אפשר לשבור אדם שנבנה משברים! אתם עברתם הרבה בחיים ואתם רק תתחזקו מזה, אתם חזקים! אתם יכולים להתמודד עם כל מה שהחיים יביאו יש לכם את כל הכלים ואתם גם יכולים להוציא את הטוב הכי טוב גם מהדברים שנראים הכי פשוטים שאפילו הילדה שיש לה את השדה פרחים הכי גדול לא תוכל להוציא.

- יש גם דרכים יצירתיות ומשמחות לפתור אפילו את הדברים שנראים הכי קשים.

- תראו בכל דבר אפילו הכי קטן את הכיף שבו, אפילו שאתם יוצאים החוצה לאוויר, אם יש לכם דשא בבית ספר או מקום לשבת תשבו ותחשבו על כמה שזה נחמד לשבת ככה ולהסתכל על דברים שיש פה תהנו מהרגע שאתם גם עכשיו בו.

מקווה שעזרתי, בהצלחה! (:

יש בעולם מלא אנשים רעים צריך להתעלם מהם ולפתח חוזק אישי גדול

היי,
אני מבינה ממה שכתבת שזו לא הפעם הראשונה שאת חווה דיכאון, עכשיו כשהוא חוזר אולי זה מרגיש כאילו החיים נצבעים לאט לאט באפור, כאילו הכל מאבד טעם... אני מתארת לעצמי כמה ההתמודדות עם הריקנות שעוטפת אותך ודאי מתישה... יכול להיות שזה אפילו קשה יותר להתמודד עם זה בפעם השנייה, אולי את שואלת את עצמך למה את צריכה להיאבק בתחושות המעיקות האלה שוב.
יקרה, האם יש מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו במה שקורה? אולי אחד מבני המשפחה או חברה טובה?
בין אם התשובה היא כן ובין אם התשובה היא לא, אני רוצה להזמין אותך, אם תרגישי בנוח, לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, בו תוכלי לדבר עם אחד מהמתנדבים (או המתנדבות) שלנו. אנחנו נשמח להיות שם בשבילך, להקשיב לכל דבר שתרצי לשתף ולנסות לתמוך בכל דרך שנוכל. אני מצרפת בתחתית התגובה את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
אנחנו כאן בשבילך, מתי שתרגישי שאת צריכה.
שלך,
מתנדבת סה"ר

שלום אנונימית, מה שלומך? נשמע שאת עוברת תקופה לא קלה. בת כמה את? את כותבת שאת מרגישה שאת חוזרת לדיכאון, מתי חווית דיכאון? מה קרה שהוביל לכך? האם קרה משהו דומה שגורם לך להרגיש כך שוב? המודעות שלך לתחושות והרגשות שאת חווה היא מאוד חשובה ונראית לעין, את שמה לב שאת מתחילה לחוות את התחושות האלה שוב, ומנסה לעצור את זה, זה מראה על אומץ ומודעות עצמית מאוד גבוהה. האם שיתפת מישהו במה שאת חווה? כתף תומכת יכולה לעזור. אני מתנדבת בעמותת עלם בתוכנית שמלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות. אפשר לדבר איתנו על הכל ואפילו להישאר אנונימים. הייתי רוצה להזמין אותך לדבר איתי על התחושות שאת חווה ומה הוביל אליהן, כדי שביחד נוכל לחשוב מה אפשר לעשות, אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם/טיקטוק שלנו nayedet.digital.
מחכה לך, תמר.

יש לי נסיון עם דיכאון, העצה הכי טובה שלי לתת לך זה לעשות הליכה כמה שאת יכולה, בשביל להרגיש שייכות תשמיעי שירים הרבה אם צריך ומתי שלא צריך אל תשמיעי זה דופק את המוח הדמיון וגם חבל על האוזניים בהצלחה!!

למה אז צאי מהבועה

שואל השאלה:
וואי זה כל כך קל להגיד