כשאתם מדברים עם עצמכם אתם פונים לעצמכם ברבים?

לא

אני לא מדבר עם עצמי

לא

וואלה לא אבל באמא זה נשמע הגיוני

תלוי באיזה מצב.
לפעמים אני מדבר לעצמי בגוף שני (כאילו שואל את עצמי "מה אתה עושה" וכאלה), לפעמים ברבים ראשון ("מה נעשה עכשיו?") אבל לרוב אני פשוט בגוף ראשון יחיד ("מה אני עושה?" "מה אעשה אחר כך?").

בזכר

שואל השאלה:
תדמיינו רגע:
"טוב עכשיו אנחנו נעשה שיעורים במתמטיקה"
"בואו נלך לאכול ואחר כך נלך להתקלח"
אם אני אפנה לעצמי ביחיד "אני אלך לבית ספר ואז לחוג" זה נשמע ממש בודד
ואם אני אפנה בציווי "עכשיו את הולכת לסופר" זה נשמע מרוחק כזה
אפילו שלפעמים אני כן פונה לעצמי ביחיד למשל "מה את עושה עם עצמך" אם עשיתי משהו מביך
אבל חוץ מזה ברבים
תחשבו על זה שנייה

אני פונה לעצמי ביחיד בדרך כלל
כאילו אני מייעצת לעצמי בתור "בן אדם אחר" כביכול ולא בתור "אנחנו"