טוב אז הרגע חזרתי ממחנה של שלושה ימים

נתחיל מזה שאגיד שההורים שלי חארות.
אבל, הרגע חזרתי ממחנה, שאחרי שהמאמן שלי גם ככה הקפיץ אותי שלושתרבע מהדרך כי לא היה להם כוח לצאת לאסוף אותי(שיהיה ברור שהמחנה היה בסך הכל רבע שעה נסיעה מהבית שלי).
גם חזרתי הביתה, ואמא שלי אפילו לא שאלה איך היה או זה, בקטשי שלום היא אמרה לי.
היא בסך הכל שאלה אם אבא אסף את החבילה מאחת הנחוניות(הגיעה חבילה, ואבא שלי היה צריך לאסוף אותי ואז את החבילה, אבל לא היה לו כוח ליסוע), אז אמרתי שלא ואמא שלי התחילה לריב איתו.
בכל מקרנ גררתי את שתי המזוודות למעלה(כן וכמובן תודה רבה להורים שלי שלא אפילו שאלו אם אני צריכה עזרה).
ואני ושבת עכשיו בחדר וכותבת את זה מנסה שלא להתחיל לבכות.
במחנה היה לי ממש כיף, אני ממש אוהבת את המאמן שלי, יש לי שם חברים, אנחנו כמו משפחה אחת גדולה, כמו המשפחה הטובה והנחמדה שבחיים לא הייתה לי.
ואני לא יודעת מה לעשות...
אנשים בבקשה תעזרו לי אני פה בוכה ואין לי מושג מה לעשות