20 תשובות
אני גם הייתי לסבית עכשיו כאילו אין לי חברה אבל אני אמרתי להורים שלי כי אין להם בעיה אם זה לא נראלי שהם יזרקו אותך מהבית אחרי הכל את הבת שלהם פשוט תלכי אם אמא שלך לסיבוב או משהו ותסבירי לה שזה המשיכה שלך וזה מה שאת רוצה וככה את היא תבין אותך
2 ההורים שלי תומכים בקהילה אז לא היה לי בעיה לצאת מהארון.
באופן כללי מבחינה סטטיסטית אחוז האנשים בארץ שהם הומופובים הוא הרבה יותר נמוך ממה שחושבים.
תנסי להכין את השטח. תספרי למישהו שאת סומכת עליו ובקשר עם אמא שלך ותבקשי שישאל אותנ אם היא תומכת בלהעניש הומואים וכו שקצת ירחרח.
לא בטוח שזה כזה נורא. אם היא קיבלה את זה שיצאת בשאלה אז היא כנראה תקבל גם את הנטיה המינית שלך
שואל השאלה:
אני לא יצאתי בשאלה אני דתייה
אנונימית
אמרת על אמא שלך "דתיה והומופובית" השתמע מזה שאת לא דתיה ושהיא דתיה בניגוד אלייך.
לרוב מי שדתי כמו ההורים שלו הוא יגיד "אנחנו משפחה דתית ואמא שלי הומופובית"
תראי, אם את חוששת מהתגובה שלה אולי עדיף לא לספר לה. אם את ממש רוצה תקחי אותה לשיחה, ותגידי משפטים בסגנון "אני עדיין אני, פשוט שמחה יותר" וכל מיני כאלה. כשאני יצאתי מהארון ההורים שלי לא קיבלו אותי בכלל ואחרי חצי שנה מצאתי את עצמי בבית דרור. אבל היום הם מקבלים אותי. קבלה לוקחת זמן.
אני לסבית ואמא שלי יודעת שאני בי כי לא היה לי כוח לצאת מולה שוב, אבל בעיקרון פשוט סירפתי לה בלי לחשוב על זה יותר מדי, בתכלס אם יש סיכוי שלא יקבלו אותך אל תצאי ותחכי קצת שתוכלי לגור לבד, אבל אם את יודעת שאמא שלך תקבל אותך תעשי את זה כמה שיותר מוקדם ומהר בלי להתעמק כי זה סתם יכניס אותך לחרדות..
לא מומלץ להגיד לאנשים עם דיעות כאלה...
המשפחה שלי נגד ואני מחכה לעוד מעט כדי להגיד להם
היי שואלת השאלה אם את רוצה אני יכולה לעזור לך יש לי חברה שהיא לסבית וסיפרה להורים שלה אם את רוצה שלחי לי הודעה אני יסביר לך בארוך פשוט כאן זה פחות נעים אם את רוצה שלחי לי הודעה
תראי אני אישית באתי ואמרתי שאני נמשך גם לנשים ולמרות שההורים שלי חילונים והם אמרו לי שזה ישתנה ושאני רק ילד אני פשוט השארתי את זה אליהם שהם יתמודדו. בעיקרון המערכת יחסים שלנו די מורכבת ואני בכלל לא מספר להם דברים. אם אמא שלך הומופובית קיצונית יכול להיות שעדיף לחכות עד שתיהי עצמאית ותוכלי לספק לעצמך מקלט. אבל אני חושב שהכי טוב ללכת עם הלב שלך כמובן. אם ובמידה ותחליטי לספר להורים שלך יש המון מקלטים לנוער להטבי שאפשר לפנות אליהם במקרה הקיצוני ביותר.
לכל המבולבלים אני לא גבר אני ג'נדרפלואיד.
קודם תגיעי לגיל 18.
אנונימי
יא גם אני ג'נדרפלואיד^
וגם חתולל לל
יצאתי מהארון לפני שנתיים בערך, מה שאומר שלפני שנתיים התחלתי לגור ברחוב. אם שלך לא דתיים סביר להניח שאת תהיי בסדר ולא תעברי את מה שאני עברתי. אני הגעתי למצב שאחרי שבוע ברחוב בערך אני אכלתי טונה שמצאתי על הרצפה והקאתי במשך שלושה ימים רצוף. למזלי דודה שלי גילתה את זה חצי כמה חודשים אחרי שגרתי ברחוב והחליטה לגדל אותי בבית שלה. אני יודע שזה לא קשור לשאלה, אני מצטער, אבל הרגשתי שאני פשוט חייב לשתף את זה עם מישהו, אני לא סיפרתי את זה לאף אחד מהחברים שלי ואנחנו חולקים בינינו את כל הסודות האפשריים, חוץ מהסוד הזה שלי.



פחחחחח יא מעפנים עבדתי על כולכם
אנונימי
דבר ראשון - למה את מרגישה צורך להגיד לה? יש סיבה מאחורי זה?
אם לא, אולי לא כדאי לך לספר לה עדיין
אני יצאתי מהארון לחברות, לאחת האחיות שלי ולאמא שלי. לאבא שלי ולאחותי עדיין לא אמרתי, כי פשוט התיש אותי לצאת מהארון כל הזמן. אני לא מסתירה את זה, יש לי ציורים עם דגלי גאווה בחדר, אבל אני לא עושה את השיחה הזו של "לצאת מהארון".
אם זה ממש חשוב לך את יכולה לנסות לבדוק את הקרקע לפני (זה מה שאני עשיתי) - לומר לאמא שלך, "תגידי, אם אחד הילדים שלך היה יוצא מהארון, איך היית מגיבה?"
ותמיד תזכרי - הצד הזה שלך של הנטייה המינית זה רק צד אחד בך, את מורכבת מהמון תכונות וצדדים ומאפיינים שמגדירים אותך ואת האישיות שלך, וזה רק חלק אחד מהם.

ואם את מרגישה צורך לדבר את מוזמנת לפנות אליי
פשוט תגידי..
לכי לאמא שלך ותגידי לה לבוא איתך לחדר שלך שניה
ואז תשאלי אותה :
אמא נכון את תמיד תאהבי אותי איך שאני ?
ואז אם אמא שלה תגיד כן אז היא צריך להגיד
אז אני רציתי לספר לך שאני לסבית ואני אוהבת בנות כי זה מה שאני


מי שרשמה את זה נחסמה ושם שלה בסטיפס

" טיפשה עם תעודות "
אנונימית
כתבי לי בפרטי:)
אני יכולה לעזור לך עם את רוצה תכתבי לי בפרטי
הייתה לי חברה כזאת אני עזרתי לה גם וגם היא דתייה
פשוט לומר להם אני נגיד גם האיתי באותו סיטואציה ממך אבל רק לאמא שלי היה בעיה עם זה כי אבא שלי יש לו אח שגיי אבל נגיד אני ביי אז פשוט אמרתי ואמא שלי אמרה זה שטיות זה יעבור לך עם הזמן אבל זה לא אז והם גם דתיים אז כן זה סתם סיוט אבל הם לא העיפו אותי ובחיים לא יעשו דבר כזה
אנונימית
אם היא לא הומופובית ממש קיצונית מציע לך לצאת.
הרבה מאוד אנשים הם הומופובים עד שהם פוגשים הומו במציאות, ובמיוחד עד שמישהו שקרוב אליהם יוצא מהארון, ואז הם מבינים שזה לא אסון (מדבר מניסיון כמובן). מאמין שזה גם מה שיקרה עם אמא שלך. לפי מה שאת אומרת היא תקבל את זה (גם אם יקח לה קצת זמן, וכנראה שיקח לה - כמו שלך לקח זמן לקבל את זה). בסוף מבינים ומקבלים
מניסיון אני לא ממליצה לך לספר
אם אמא שלך באמת אוהבת אותך היא אולי לא תעיף אותך מהבית אבל היא תהיה עצובה ותזרוק לך כל מיני משפטים שעלולים לגרום לך להרגיש אשמה
זה מה שקרה לי אני מניחה שזה לא בכוונה אבל הומופובים באמת חושבים שצריך לרחם עלינו ושזאת מחלה
לכן הייתי ממליצה לחכות
ואם את בכל זאת מחליטה לספר תכיני אותה לגרוע מכל תשאלי אותה אם היא תקבל אותך בכל מצב ואם היא אוהבת אותך היא תענה שכן ואז תגידי לה
ותזכירי לה שאת עדיין אותו אדם שהיית קודם ושום דבר לא השתנה
מקווה שעזרתי