סבתא שלי במצב קשה ואני לא יודעת מה לעשות...

אמא שלי בזמן האחרון קצת מרחיקה אותנו ממנה, מאז שהתחילה הקורונה לא נפגשנו איתה בכלל. היא רק התקשרה להגיד לנו מזל טוב בטלפון ופעם אחת רק באנו לבקר אותה מחוץ לשער שלה לשנייה להגיד לה שלום ושאנחנו מתגעגעים ומשתתפים בצערה כי חברה שלה נפטרה והיא הייתה כזה בלוויה אבל זה היה ממש בקורונה וכולם פחדו להידבק.
כשהיא דיברה איתנו בטלפון היא הייתה נשמעת חלשה ולא טוב ממש, אני לא אשקר, אני חוששת להיפגש איתה ולראות אותה במצב קשה, זה בטח יעשה לי רע קצת, רק כשאני חושבת על זה מתחילות לי דמעות... אבל מצד שני אי אפשר פשוט להפסיק להיפגש איתה לא?
כל פעם שאני מנסה לשאול את אמא למה אנחנו לא ניפגשים איתה היא אומרת - אין בעיה, תתאמי איתה תאריך (ובדרכ כשהיינו נפגשים תמיד אמא הייתה קובעת תאריך) ובקיצור אני לא יודעת מה לעשות עם המצב אז אני די מכחישה ולא עושה כלום אבל גם זה לא מרגיש נכון. אני אוהבת אותה באמת... אם זה רלוונטי שאר הסבים והסבתות שלי נפטרו כשהייתי ממש קטנה ככה שבקושי נקשרתי אליהם ואני לא יודעת איך להתמודד עם מוות אפילו לראות בסרט זה ממש קשה לי והינה עכשיו אני כבר בוכה לגמרי.