סינתטי־אפריורי, האם הוא מן האפשר תחת השקפה של ריאליזם נאיבי? ואם כן, כיצד?

כן, גם אם תופעה ודבר כשלעצמו מתלכדים (בריאליזם נאיבי) אז זה לא מבטל את הטרנסצנדנטליות של המרחב, זמן, קטגוריות וכו'
יש סיבה טרנסצנדנטלית (שהסובייקט מקרין על התופעה) ויש סיבה ריאלית (במציאות כפי שהיא). שניהם אותו דבר. לכן ניתן לטעון משפטים אפריורים-סינתטיים כמו אקסיומות מתמטיות (כמו בין שתי נקודות יכול לעבור רק ישר אחד) או עקרונות פיזיקליים (לכל דבר יש סיבה ותוצאה). לא הבנתי למה ריאליזם אמור לסתור ידע אפריורי.

שואל השאלה:
^הריאליזם הנאיבי, זה שגורס שהעולם החיצוני קיים במנותק מן הסובייקט (ולא הריאליזם היותר "מפותח", נגדיר זאת כך), לאו דווקא סותר סינתטי־אפריורי. אך בהחלט צריך ליישב ביניהם (למשל: דרך אידיאות מולדות).

אם ליישב ביניהם אז זה כבר לא נאיבי כנראה
ההבחנה בין אפריורי/אפוסטריורי זה לא דבר תמים :(