אוף בבקשה תייעצו לי, לא מסוגלת לחשוב לבד * סליחה שזה ככ ארוך אבל באמת אשמח לייעוץ*

יש מישהו שאני בקראש עליו כבר תקופת זמן מסויימת.. עכשיו אני לא מכירה אותו אישית ( הוא איתי בבסיס אבל מחלקה אחרת )אין לנו דיבור בכלל אבל הוא בן אדם כל כך טוב ובאמת שבעיניי הוא פשוט מדהים הכל מושלם בו הוא מאוד נחמד לכולם ומנומס ותמיד מנסה לעזור לכולם ואני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו 24/7 באמת בקטע מוגזם, אבל אין לי באמת אומץ אפילו לבוא להגיד לו בוקר טוב כי אני חושבת על זה יותר מדי ומה אם הוא יחשוב מאיפה נפלתי עליו כי כל הזמן הזה לא דיברתי איתו ופתאום יום בהיר אחד אני אפנה אליו.. עכשיו גם יש לי וויב מאוד דוחק ואני יודעת את זה אנשים בעבר אמרו לי שאני ממש קרה אז אולי בגלל זה הוא לא פונה אליי או שאני בכלל לא מעניינת אותו.. אבל אם באמת מכירים אותי אני הכי נחמדה שיש ואני לא יודעת איך להתגבר על זה , גם היו לי קראשים בעבר אבל בחיים לא ברמה כזאת שפשוט עושה לי טוב לראות אותו בבוקר אני אוהבת לראות אותו מחייך / צוחק וזה מספיק לי זה מביא לי אנרגיות לכל היום.. אבל כשאני חושבת על זה אין לי מה להציע לו בתמורה הוא יותר מדי טוב בשבילי..
בקיצור בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. כל זה לא עושה לי טוב.. אני כל היום עצובה כי אני יודעת שאני לא מספיק טובה בשבילו אז גם אין טעם לפנות אליו..
מה אני אמורה לעשות?