5 תשובות
מתי את מתגייסת? אולי נהיה ביחד ואז נתמוך אחת בשנייה
אנונימית
על אחד עבר עובר ויעבור את זה.
זה לא משהו מיוחד ואת תסתדרי כמו כל אחד אחר.
זה לא משהו מיוחד ואת תסתדרי כמו כל אחד אחר.
אנונימי
אין ממה לפחד... לא יפגעו בך שם...
מה שיקרה שם את פשוט תצטרכי לעשות מה שאומרים לך לקום ולהתנהג איך ומתי שמחייבים אותך ולהסתדר עם יתר בנות הצוות והחילות החדשות זה מעמיד במבחן את המשמעת הפנימית שלך את קשרי החברה והיכולות החברתיות שלך וגם את המנטליות שלך.. הייתי בטירונות, ואני עכשיו חוזר בחזרה לצבא אז אני גם הולך לעבור תקייטנה הזאת נחדש
מה שיקרה שם את פשוט תצטרכי לעשות מה שאומרים לך לקום ולהתנהג איך ומתי שמחייבים אותך ולהסתדר עם יתר בנות הצוות והחילות החדשות זה מעמיד במבחן את המשמעת הפנימית שלך את קשרי החברה והיכולות החברתיות שלך וגם את המנטליות שלך.. הייתי בטירונות, ואני עכשיו חוזר בחזרה לצבא אז אני גם הולך לעבור תקייטנה הזאת נחדש
אני גם מתגייסת בקרוב איזה אחות:>
אם את צריכה מישהו לדבר אז אני פהה
אם את צריכה מישהו לדבר אז אני פהה
התגייסתי לפני שלושה חודשים..
הייתי בדיוק במצב כמו שלך..
במקום להנות מהחופש שיש לי עד הגיוס כל היום רק חשבתי על מה יהיה ומה לעשות כדי שילך לי שם טוב וכל החרא הזה..
אצלי זה היה גם טירונות וגם קורס ביחד חודשיים שלמים ככה שנראלי שמצב שלי היה יותר מסובך ! ועדיין אני הילדה הכי חרדתית בעולם חחח , אפילו אני צלחתי את זה , הכרתי חברות , למדתי להסתדר לבד כשהייתי צריכה . למדתי לפתוח את הפה כשהייתי צריכה עזרה.
אם את טירונות 02 שתדעי שזה ציפס זה שבועיים וזה יעבור לך ככ מהר שאת לא תרגישי את זה בכלל .
היום הראשון בבקום כן קצת מלחית מן הסתם אבל כשאת נכנסת לשם לשרשרת חיול את פתאום מבינה שכל הילדים שם הם כולם כמוך לא מבינים לאן ללכת ומה לעשות.. וכמו שהם מסתדרים גם את
תסתדרי .
הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך זה שאין לך מה לחשוב ולהתכונן יותר מידי..
פשוט תסמכי על עצמך שזה שבועיים ושזה כלום זמן יחסית לטירונות אחרת , ככה שגם אם יהיה לך קצת קשה את יודעת מה את שווה והכל בסדר..
תנסי לחשוב על הדבר הכי נורא שיכול לקרות
נניח שלא תצליחי להתחבר לבנות שם, נו אז? זה שבועיים ואחרי השבועיים האלה את לא רואה אותם שוב ..
או נגיד שתתגעגעי לבית , בטירונות את סוגרת שבת אחת שזה אולי יהיה לך קשה אבל שבת בטירונות זה באמת סבבה לגמרי . אני הייתי בקורס וסגרתי בגלל המלחמה לא מזמן 3 שבועות ברצף מבלי שידעתי את זה, לא היה לי מספיק בגדים ואני אשכרה הייתי בטוחה שאני הולכת ל5 ימים וחוזרת בשישי שבת ובמקום זה נשארתי שבועיים יותר ..
ואני הבן אדם הכי ביישן וחרדתי וחייב את המשפחה שלו והבית שלו. אז אם אני שרדתי גם את יכולה !
תאמיני בעצמך וכל פעם שאת נלחצת תזכירי לעצמך שזה שבועיים , גג שלוש שבועות (כמובן לא ברצף) ואז סיימת עם זה וזה יעבור ככ מהר
סליחה שחפרתי פשוט גם אני הייתי במצב כמו שלך לפני הגיוס , הלחץ היה אפילו יותר גרוע אצלי
והבנתי כמה זה ציפס וגיליתי גם כמה אני חזקה וכמה אני כן יכולה להתמודד עם דברים שמלחיצים אותי ..
הייתי בדיוק במצב כמו שלך..
במקום להנות מהחופש שיש לי עד הגיוס כל היום רק חשבתי על מה יהיה ומה לעשות כדי שילך לי שם טוב וכל החרא הזה..
אצלי זה היה גם טירונות וגם קורס ביחד חודשיים שלמים ככה שנראלי שמצב שלי היה יותר מסובך ! ועדיין אני הילדה הכי חרדתית בעולם חחח , אפילו אני צלחתי את זה , הכרתי חברות , למדתי להסתדר לבד כשהייתי צריכה . למדתי לפתוח את הפה כשהייתי צריכה עזרה.
אם את טירונות 02 שתדעי שזה ציפס זה שבועיים וזה יעבור לך ככ מהר שאת לא תרגישי את זה בכלל .
היום הראשון בבקום כן קצת מלחית מן הסתם אבל כשאת נכנסת לשם לשרשרת חיול את פתאום מבינה שכל הילדים שם הם כולם כמוך לא מבינים לאן ללכת ומה לעשות.. וכמו שהם מסתדרים גם את
תסתדרי .
הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך זה שאין לך מה לחשוב ולהתכונן יותר מידי..
פשוט תסמכי על עצמך שזה שבועיים ושזה כלום זמן יחסית לטירונות אחרת , ככה שגם אם יהיה לך קצת קשה את יודעת מה את שווה והכל בסדר..
תנסי לחשוב על הדבר הכי נורא שיכול לקרות
נניח שלא תצליחי להתחבר לבנות שם, נו אז? זה שבועיים ואחרי השבועיים האלה את לא רואה אותם שוב ..
או נגיד שתתגעגעי לבית , בטירונות את סוגרת שבת אחת שזה אולי יהיה לך קשה אבל שבת בטירונות זה באמת סבבה לגמרי . אני הייתי בקורס וסגרתי בגלל המלחמה לא מזמן 3 שבועות ברצף מבלי שידעתי את זה, לא היה לי מספיק בגדים ואני אשכרה הייתי בטוחה שאני הולכת ל5 ימים וחוזרת בשישי שבת ובמקום זה נשארתי שבועיים יותר ..
ואני הבן אדם הכי ביישן וחרדתי וחייב את המשפחה שלו והבית שלו. אז אם אני שרדתי גם את יכולה !
תאמיני בעצמך וכל פעם שאת נלחצת תזכירי לעצמך שזה שבועיים , גג שלוש שבועות (כמובן לא ברצף) ואז סיימת עם זה וזה יעבור ככ מהר
סליחה שחפרתי פשוט גם אני הייתי במצב כמו שלך לפני הגיוס , הלחץ היה אפילו יותר גרוע אצלי
והבנתי כמה זה ציפס וגיליתי גם כמה אני חזקה וכמה אני כן יכולה להתמודד עם דברים שמלחיצים אותי ..
אנונימית
באותו הנושא: