אין לי כוחות (פריקה)

כל השבוע היה השבוע הראשון בו אני עובדת, היה לי כל השבוע ממש קשה ומחר (יום שישי) אני בחופש, מן הסתם שאני צריכה להתרגל לשגרה של העבודה אבל אני כל כך עייפה וכואבות לי הרגליים וזה רק מקשה עליי יותר מהמצב שאני נמצאת בו ואני כל השבוע כמעט ולא הייתי בבית, כל השבוע רק חיבוק נתתי לאמא שלי פעם ביום וזהו, לא יצא לי לדבר איתה ולא כלום גם בגלל שנפגשתי עם ידיד אחרי כמעט כל פעם, אני מרגישה עכשיו ובכללי בכל החיים שלי שאני מנוצלת, אני תמיד עוזרת לכולם, מקשיבה, מכילה, מייעצת ופשוט תמיד נמצאת בשביל כולם אבל אני אף פעם לא קיבלתי חזרה, אמנם יש לי חברה הכי טובה והיא הכל בשבילי אבל אני מרגישה שאני צריכה את השקט הזה, שקט מהחברים, שקט מהמדיה ושקט כללי ופנימי לעצמי, אני מרגישה שאני נותנת מעצמי יותר ממה שאני מסוגלת לתת, אני מרגישה חלשה וחסרת כוח (לא פיזית) אני תוהה לעצמי כל הזמן שאני מטומטמת שאני חושבת שלאנשים באמת אכפת ממני, אני באמת חושבת לעצמי שאכפת לי ממש מאנשים ואני חושבת עליהם כל הזמן אבל רק אני נותנת מעצמי, אני מרגישה שכבר חבל על המאמצים שלי, זה בזבוז זמן וכוח, בחיים לא יחזירו לי אהבה, הקשבה והכלה כמו שאני נותנת לאחרים, נמאס לי להתנצל לאנשים כשהם בכלל האשמים, נמאס לי לקחת הכל על עצמי, פשוט נמאס, אני לא רוצה כבר להיות בעולם הזה אני מרגישה לא שייכת.
מצטערת שזה ארוך, הייתי חייבת.