אנשים תמיד שואלים איך לכתוב התחלה טובה לסיפור. אני שואלת איך לסיים את הסיפור שלי?

כל הסופים של הסיפורים שלי כשהייתי בכיתה ה- "ואז הוא התעורר וגילה שהכל היה חלום"

ואני הרגשתי כמו מינימום ג'יי קיי רולינג

שואל השאלה:
חחח אבל זה לא מתאים לסיפור שלי.
אולי לא הייתי צריכה לערוך את זה היום ולהשאיר את מה שכתבתי.

עריכות תמיד יוצרות בעיות.

זה יבוא אלייך בסוף אל תדאגי תקחי את הזמן כשתחשבי על הסוף תכתבי
די את עושה לי חשק לכתוב גם הפעם האחרונה שכתבתי הייתה ביסודי בערך

שואל השאלה:
חשבתי עליו כבר 3 פעמים
זה לא מצחיק כל הסיפור שלי נכתב 4 פעמים כבר וכל פעם מדובר בסיפור אחר עם אותן דמויות
אני חייבת להפסיק לערוך כל כך הרבה כבר.
90% מהבעיות שלי הן בגלל שאני עורכת את הסיפורים שלי ברמה אובססיבית

כן תכלס תמיד מה שאת כותבת בהתחלה הוא הכי טוב וכל המוסיף גורע גם לי זה היה קורה תמיד

שואל השאלה:
נכון שזה תמיד ככה? החלטתי לחזור לסיום המקורי.

הכי טוב
סקרנת אותי בא לי לקרוא

שואל השאלה:
יש את השם משתמש שלי בפרופיל :)

אני אישית אוהבת לסיים את הסיפורים שלי במן הצצה למה שעומד לקרות בהמשך (לא בספר ההמשך, אלא משהו שיותיר מקום לדימיון).
אפשר לסיים את הספר באיזשהו משהו שיותיר את הקורא עם פה פעור- סוף מפתיע, רע או מאוד קיצוני.
לעומת זאת- אפשר לעשות סוף שבו הגיבור משיג את מה שהוא רצה במהלך הספר. ותשימי לב- יש הבדל בין מה שהוא רצה להשיג, לבין הדרך שהוא נקט בשביל להשיג את זה. יכול להיות שבמהלך הספר הגיבור רצה שיהיו לו הרבה חברים, בסוף הספר אין לו והוא עדיין השיג את המטרה, שמלכתחילה הייתה פשוט להפסיק עם תחושת הבדידות.
אפשר לכתוב סוף שבו מזכירים משהו שהיה פעם, באחד הקטעים היותר מוקדמים בספר, ומציגים אותו מנקודת מבט שונה לפי ההבנה שהספר הביא איתו. בלי קשר, לכתוב על הנייר את ההבנה הזאת, דרך מטאפורות ועוד.
תזכרי- הסוף הוא מה שמחליט אם הקורא ימליץ על הספר לחבר, או ייקרא אותו שוב. לכן תנסי לחשוב, איזה סוף את היית רוצה לקרוא?

שואל השאלה:
טוב אצלי זה סוף פתוח, כבר החלטתי להשאיר את מה שהיה.

חחח חשבתי שאני היחידה שאובססיבית ככה לעריכת סיפורים.
אני אוהבת סוף פתוח או משהו לא צפוי כמו "ואז חור שחור בלע את כדור הארץ וכולם מתו" משום מה זה מצחיק אותי

אני אוהבת לסיים סיפור ברמזים או משפט מרגש כלשהו