אני רוצה לפרוק. איך מתנהגים נורמלי?

אני כותבת פה כי פשוט לא ידעתי למי לכתוב. סורי על החפירה.

אני מרגישה כמו פרה בשילוב של ליוויתן. אני 1.70+ ובעודף משקל ובעיקרון יש לי מבנה גוף רחב. אני יפה לפי מה שאני שומעת מהמשפחה שלי והחברות. ו"הגובה שלך מושלם ויש לך גוף מהמם ואם רק תרדי כמה קילו תהיי דוגמנית".
ואני באמת רואה את זה. אבל בתכלס זה פשוט גרם לי לפתח אובססיה לגוף שלי וחוסר ביטחון שגורם לי לבכות ואני פשוט לא מצליחה לחיות נורמלי.
אני מסתכלת במראה 16 שעות ביום כדי לבחון ולבדוק ולהתפאר ולהתאכזב ו"אולי ירדה הבטן מהפעם האחרונה שבדקתי לפני 5 דקות".

האובססיה תוקפת אותי מכל כיוון.
למשל יש לי חתונה של דוד שלי עוד חודש ופשוט בא לי להתאבד כי כל הדודים והסבתות שחלקם לא ראיתי שנים וחלקם באים מחו"ל וכולם כולל כולם מהמשפחה שלי יהיו בחתונה הזאת. והצורך הזה לבוא ולהראות לכולם שהשתנתי ואני פי 100 יותר יפה ופי 100 יותר עם ביטחון ועם סטייל ובגדים שפשוט יחמיאו לי כי יש לי גוף יפה. פשוט לא יקרה.

-אני מרגישה שעכשיו שאני אשכרה עובדת כדי להיראות יותר טוב ולהרגיש יותר טוב יש לי זכות לכתוב על זה -

ואני יודעת שאני לא יכולה לספר את זה לאף אחד כי או שיגידו שזה סתם מטומטם או שיכחישו או שיזלזלו. כי הם פשוט לא מבינים איך זה להיות כל הזמן עסוקה בגוף שלך וברצון שאנשים אחרים יחשבו שאת יפה. ואם כשאת הולכת ברחוב לפחות 2 בנים לא מסתכלים עליך אז את מכוערת ואת כישלון. וכל פרצוף שאת עושה בפומבי הוא מכוון ומחושב מראש. אני לא מצליחה להתנהג טבעי וזה משגע אותי וזה מתיש להתעסק בזה כל הזמן. ובאמת שזה עושה לי כאב ראש.
לא סיפרתי את זה לאף אחד שמכיר אותי.


אני יודעת שליד מחלות ודיכאון זה נראה כמו בעיות של עשירים אבל בכל זאת... תודה