איך להתמודד עם זה ? ( ארוך )

אני יודע שזה נשמע קצת חרוש אבל , הייתה ילדה ביסודי , בערך כיתה ה' היא הגיע בתחילת השנה
ולא היה לה אף חברות / חברים והיא היתה הילדה כמעט הכי שקטה בכיתה והיא ישבה בקצה , היא היתה הכי יפה בבית הספר , וגם אחת מהחכמות , בימים הראשונים עשו לנו מבחנים , ורק הכחמים של הכיתה הגיעו , ואיך שהוא אני בניהם...ואיך שהוא יצא שדברנו וגילינו מלא דברים דומים אחד על השני...היא היתה יפה בקטע של חיבור בין - מרלין מונרו למילי בובי בראון והיא האדם הכי טוב שפגשתי אי פעם...וזה היה בביה"ס דתי , אז זה היה נראה מוזר משום מה שאנחנו חברים אז התכתבו בפתקים , ועד כמה שזה מוזר , בערך באמצע כיתה ו' היא הציעה לי חברות. ואני עכשיו בכיתה ח' ואני עדיין מצטער על הדברים שלא אמרתי ועל דברים שלא עשיתי כדי להשאר בקשר עם האדם הכי טוב שפגשתי.

איך להתמודד עם זה ?