איפה יותר קל לכם להביע את עצמכם, בכתב או בדיבור?

בדיבור יותר קל לי להביא יותר ידע
בכתב יותר קל לי להביא ידע הכרחי ולארגן את עצמי

בכתב ,זה פחות מפחיד לא צריך להסתכל לאנשים בעיניים ולהתחיל להתבלבל
ולא יודעת זה בא לי יותר בחופשיות כשאני כותבת

כתב
בדיבור אני נתקעת מקבלת בלאק אאוט

האמת שבשניהם כי יש לי המון מה להגיד אז אם אני נתקעת במילה אחת בדיבור יש לי מילה אחרת בשלוף
ובכתב זה פשוט רוגע וחשיבה על מה שאני כותבת לפני
אז שניהם

זה תלוי..
בכתב אני יכולה לנסח ולבטא את עצמי כמו שאני חושבת לנכון..
בדיבור אני יכולה להגיד את מה שאני חושבת בדיוק הכי טוב.
אבל זה גם תלוי מי עומד מולי.
בדרכ יותר קל ונוח לי בכתב, אבל מעדיפה דיבור.

כתב זה עוזר לסדר את הכל נכון בצורה מסודרת ובנוסף אני לא הכי טובה בלתקשר עם אנשים אחרים פנים אל פנים..

בכתב אני יכולה להוסיף דברים שלפעמים בדיבור נשמטים לי מהראש ואז רק אחרי שסיימתי לדבר אני נזכרת שרציתי להגיד אותם
אז בכתב אבל לפעמים צריך גם להתבטא בדיבור.

כתב.
יש המון סיבות אבל העיקרית זה החרדה חברתית שלי היא מונעת ממני המון דברים כולל דיבור פנים מול פנים.

בכתב, בדיבור אני מגמגמת

כתב,
כי זה עוזר לי יותר לארגן את המחשבות והכל
בדיבור זה יהיה יותר איטי כי אחשוב פעמיים לפני דברים שאני אומרת.
בכתב זה פשוט זורם לי ברמות

בכתב ^

כתב
בדיבור קשה לי להתבטא מאוד .. בכלליות כזה , קשה לי להביע את מה שאני באמת רוצה לומר ובכתב את מה שאני חושב אני מצליח לכתוב יותר טוב מדיבור

כתב!!!
בדיבור אני תמיד אומרת דברים מטומטמים ומביכים שאני מצטערת עליהם אחר כך, בכתב תמיד אפשר למחוק ולהתחרט.

כתב, יותר קל לי להביע את עצמי, במיוחד שאני לא מול אנשים ואני לא נתקעת. בכתב אני יכולה לחשוב לפני שאני כותבת ולהבין מה אני רוצה לכתוב לפני, בדיבור זה לא תמיד ככה

בכתב
יותר נוח, אני יותר זוכרת את כל מה שבאלי להגיד כשזה בכתב
במציאות זה יכול להיות מביך ואני גם צריכה לענות ממש ישר
בכתב יש זמן
גם במציאות יש מלא דברים שמסיחים את הדעת ושוכחים מלא פרטים חשובים

כתב
נותן לי זמן לחשוב מה אני רוצה להגיד ואיך להביע את עצמי

בכתב, ברגע שאני כותבת משהו, אני יכולה להתחרט ולמחוק או לקחת את הזמן לחשוב על מה לכתוב ועל סדר הדברים.
כשאני מדברת זה צריך להיות ברצף ובלי זמן לחשוב, פשוט להגיד. זה מסודר לי יותר בכתב.

בכתב, בכתב אני יכולה למחוק
בכתב אני יכולה לארגן את מה שארצה לומר, אני יכולה לחשוב לפני כן, זה עוזר במיוחד כשאני כועסת, אני יכולה לחשוב לפני שאני כותבת משהו מטופש ואני יכולה לקרוא בעצמי את מה שכתבתי אחרי, בדיבור אין דרך חזרה.

אם הייתם שואלים אותי לפני שנה, שנה וחצי, הייתי אומרת חד משמעית כתב. זו הייתה תקופה שממש כתבתי המון, אהבתי את זה מאוד והצלחתי לבטא את עצמי בכתב באופן מושלם. כרגע זה עובד אצלי יותר בדיבור, כשאני מול מקלדת אני מתחילה להתבלבל ולוקח לי שעות לנסח את עצמי. בדיבור הכל בא חופשי ושוטף, והתחלתי לאחרונה ממש לאהוב את הבמה ומשחק וכל הנושא הזה וזה קצת בא ביחד, עכשיו הרבה יותר קל לי פשוט לעמוד מול אנשים ולהגיד מה שאני רוצה, קיבלתי הרבה יותר ביטחון וזה יותר קל לי בדיבור כרגע. אבל כמובן שיש לזה המון צדדים ולפעמים יכול להיות שיהיה לי מאוד קל לכתוב, כמו עכשיו שהכל זרם לי פשוט למקלדת, ויש פעמים שגם בדיבור אני יכולה לגמגם או לחשוב על משהו אחד ולהגיד משהו אחר, פשוט מחוסר ביטחון.

מה שכן בכתב אני הרבה יותר חופרת כי אני אומרת את כל מה שאני חושבת בלי להתקמצן על מילים, אז בקיצור מצטערת על המגילה.

בתחת

בכתב. אין לי כח לבני אדם פנים אל פנים, ואני לא רוצה שישמעו את הקול שלי רועד אם זה נושא רגיש או את הפרצוף שלי באותו הרגע כי אני ארגיש נבוכה. בכתב אני יכולה להישמע עם ביטחון עצמי, ודברים נורמליים, אבל בדיבור לאו דווקא.
גם בהתכתבות אני יכולה לבכות ולהתעצבן חופשי אף אחד לא רואה.

האמת בדיבור,לא יודעת למה זה פשוט יותר זורם לי
כשאני כותבת אני משקיעה יותר מדי מחשבה עד שזה יצא מושלם ולפעמים אני לא יודעת איך לתאר את מה שאני רוצה להגיד

בכתב כי בכתב אפשר לחזור אחורה אם אני רואה שכתבתי משהו שאני לא רוצה לרשום וגם בכתב זה יותר קל כי אתה לא מדבר עם הבן אדם הוא רק קורא את זה

דיבור
לוקח לי המון זמן לנסח.
וגם אם אני יודעת מה אני רוצה לכתוב, המוח שלי מבלגן הכל ושוכח מאוד מהר.
יש לי גם הפרעות קשב וריכוז ומאוד מאוד קשה לי להתרכז, אני כותבת משהו אחד ותשומת הלב שלי מוסחת למשהו אחר, או שאני כותבת משהו אחד ופתאום חושבת על לכתוב משהו אחר.
אני גם נורא פרפקציוניסטית, ובכל פעם שאני כותבת משהו אני נמצאת במחשבה של "זה יהיה כתוב לנצח תחת השם שלי, אנשים יקראו וישייכו את הכל אליי" אז אני חייבת שזה יהיה כתוב טוב.

מבחינת הרגשות שלי הרבה יותר קל לי בכתב.
הרבה יותר קל לחשוף את עצמך בכתב מאשר לדבר.
תמיד כשאני מדברת על משהו שקשה לי אני בוכה, אבל בכתב אני יכולה לחשוב איך להתנסח ומה אני רוצה להגיד, זה פחות קשה נפשית ותמיד כיף לי אחרי תקופה קשה לחזור ולקרוא את מה שכתבתי ולראות מה הרגשתי באותו הרגע, וגם לראות את ההתקדמות שלי.

את כל זה נגיד לקח לי לכתוב בסביבות ה10 דקות

אגב אפילו במה שכתבתי כאן היה לי דיי קשה לבטא את מה שאני רוצה להגיד^^

דיבור, לכתוב מסבך אותי תמיד

דיבור, כשאני כותבת הכל מסתבך לי בראש ודיבור הרבה יותר זורם

בכתב

בכתב
אני מצליחה לחשוב על מה לומר ואם אני טועה אני יכולה לתקן וקשה לי לדבר אמיתי .

דיבור

בכתב

כתב
זה תלוי אופי

יותר קל לי להביע את עצמי בכתב. שם אני כותבת הכול
בדיבור קצת יותר קשה לי כי לפעמים אני חסרת ביטחון מול אנשים או לא ככ בטוחה לומר את כל מה שאני רוצה
זה ממש מפריע לי אני עובדת על זה מקווה שזה ישתפר

אני מצוין בשניהם, אבל בכתב (כמו כששולחים הודעה) אני יכול לשנות דברים לפני שהאחר רואה את ההודעה. בדיבור אני לא יכול לשנות דברים...

חד משמעית בדיבור זה לוקח הרבה יותר רגש ואנשים מבינים אןתי יותר בדיבור.
כמעט כל מי שאני רוצה לדבר איתו ברצינות אני רוצה שנעשה שיחה..

בכתב כי יש לי יותר זמן לחשוב מה להגיד ואיך לנסח

בדיבור

כתב זה פשוט זורם לי

בכתב. אני חסר ביטחון בשביל להביע בדיבור.

כשאני כותבת יותר נוח לדבר כשאני מדברת לכתוב
המוח שלי לא מסודר מספיק

בכתב.. כי יותר קל לי לבטא ולהוציא על הנייר מאשר להגיד בפה.. בפה אני מאבד את הסדר הנכון של הדברים

בדכ בדיבור אבל אני עושה את זה יותר בכתב כי כשאני מדברת עם הבנאדם זה דבר ראשון מפחיד מאיך הוא יגיב וזה וגם הרבה פעמים פשוט משתיקים אותי ולא נותנים לענות או לומר מה שיש לי אז אני כותבת

דיבור

בכתב

דיבור כי הכול זורם פשוט

וואי כלכך כתב אני כותבת טקסטים שייקספיר על הרגשות שלי

דיבור, אני פשוט מצליחה להגיד בדיוק את מה שאני רוצה במילים שאני רוצה (ברוב הפעמים)

בשניהם, מאוד קל לי להביע את עצמי

בכתב
אין לי הרבה ביטחון כשאני מדבר עם אנשים ויש לי פחד במה

כתב אין הבעות פנים וחשש או סוג של פחד במה למי שיש

לפי דעתי דיבור כי כתב לא ניסיתי

בכתב

בכתב, המילים יכולות פשוט להישפך להן בכתב, ובדיבור זה פשוט קטוע לפעמים. גם הרבה יותר קל לי ככה, לא יודעת איך להסביר, וגם אני אוהבת לבטא את עצמי בכתיבה, זה גם נושא שאני ממשיכה ומפתחת אותו אצלי בתקווה להיות סופרת או משהו בסגנון יום אחד :))

בדיבור, אני מדבר מלא

בכתב, אני יותר פתוחה ופחות מובכת...

כתב כתב כתב כתב כתב.

כתב

זה תלוי

תלוי מאוד במה, תלוי מול מי אני עומדת ומה הסיטואציה.
בכתב אני בדרך כלל אכתוב בצורה יותר מובנת ומסודרת ובדיבור פשוט אגיד את כל מה שאני רוצה להגיד בלי לחשוב לפני כל משפט

כתב אבל תלוי ממש במה. ברגשות שלי כתב מבחנים והשאר דיבור

בדמיון
אני לא יודעת להסביר את עצמי

דיבור

^^אני מבינה כל כך למה את מתכוונתת!
יואו לא חשבתי שיש מישהו כמוני ככה :))

כתב בכללי
אבל בדיבור אני יכולה אחלה להביע אבל רק לאנשים קרובים:(

בדיבור
כיף לי לדבר
כשאני מדבר אני אוטומט מחייך

בדיבור פעם זה היה עם כולם אבל היום זה רק עם אנשים שאני קרובה עליהם פשוט בכתב אין טון ואין ת אפשרות להגיד ולהסביר בכתב אני נתקעת ולא ממש יכולה להגיד כלום חוץ
מזה שאני אוהבת גלידה

בכתב

2 אנונימיות אחרונות, מזהה איתכן :/❤ לפחות תדעו שאתן לא לבד.. :)

^ תודה

אף אחד מהם אני שוכחת מה רציתי להגיד/לכתוב ואז הכל מתבלגן
בבקשה אני צריכה להעביר לאנשים ספציפים מחשבות ספציפיות

דיבור כי אני אןהב לשוחח להתווכח ולדבר למרות שאני אוהב גם לכתוב ואומרים לי שהכתיבה שלי טובה ממש בין אם על עצמי או על אחרים

תלוי באילה מצבים יש מצבים שזה בכתיבה ויש במצבים של דיבור תלוי בסיטואציה

דיבור..
למרות שגם בכתב.
אני סבבה עם שניהם, דיבור זה פשוט משהו שאני יותר נהנית ממנו אוהבת אינטרקציות עם אנשים יותר מאשר שיחות בוואצפ, או אפילו בטלפון, מעדיפה לפגוש את האדם פנים מול פנים.

דיבור נראלי

זה תלוי באנשים ועוד כמה דברים,בכללי יותר קל לי בכתב כי יש לי זמן לחשוב ולהתעמק ברגשות ובכתיבה,אבל מצד שני במציאות מול מישהו/י אני יכולה לעשות תנועות גוף (במיוחד ידיים והבעות פנים) ולהסביר את עצמי בעזרתן.
(ואני אוהבת לכתוב אז כן,בכתב)

בכתב. אני לא מצליחה לדבר כמעט מול אנשים. גם אם זו החברה הכי טובה שלי. המילים מתבלבלות לי

כתב... יותר קל לי לארגן את המחשבות שלי וככה אני תמיד נזכרת בדברים שלא חשבתי עליהם אם הייתי אומרת הכל בעל פה

לי בכתב בדיבור אני נלחצת ושוכחת הכול

בכתב