7 תשובות
האמת שאני דווקא די שמח עם זה.
ממש שנאתי את המסיכות, ותמיד ניסיתי להימנע מלעטות אותן כמה שרק אפשר. כמובן שעטיתי אותן כשהיה צריך אבל תמיד כשלא היה חובה לעטות הייתי מיד מוריד אותה. אני פשוט מרגיש לא בנוח עם זה, אני מרגיש שזה מסתיר את הפנים שלי ואת ההבעות שלי ואני לא אוהב את זה, ושלא נדבר על זה שלא הייתי מסוגל לנשום עם הדבר הזה.
אני מאוד שמח מזה דווקא.
ממש שנאתי את המסיכות, ותמיד ניסיתי להימנע מלעטות אותן כמה שרק אפשר. כמובן שעטיתי אותן כשהיה צריך אבל תמיד כשלא היה חובה לעטות הייתי מיד מוריד אותה. אני פשוט מרגיש לא בנוח עם זה, אני מרגיש שזה מסתיר את הפנים שלי ואת ההבעות שלי ואני לא אוהב את זה, ושלא נדבר על זה שלא הייתי מסוגל לנשום עם הדבר הזה.
אני מאוד שמח מזה דווקא.
מה באמת??
איזה באסה
אני דווקא יותר מרגישה בנוח להיות עם מסכה
אם אני אוריד אנשים ישאלו אותי "למה את עצובה?" "למה את כועסת?"
וזה מעצבן אותי. המסכה לפחות עוזרת להסתיר חצי מהפנים שלי
אני לא מרגישה בנוח לצאת בלי המסכה
איזה באסה
אני דווקא יותר מרגישה בנוח להיות עם מסכה
אם אני אוריד אנשים ישאלו אותי "למה את עצובה?" "למה את כועסת?"
וזה מעצבן אותי. המסכה לפחות עוזרת להסתיר חצי מהפנים שלי
אני לא מרגישה בנוח לצאת בלי המסכה
שואל השאלה:
כן, תיקנתי את עצמי
כן, תיקנתי את עצמי
אנונימית
גם אותי זה מפחיד אני ממש מכוערת בלעדיה אוף
אנונימית
זה לא ה15 ליוני? בכל מקרה
אני דווקא שמחה כי זה אומר שמסיימים עם הקורונה
אני דווקא שמחה כי זה אומר שמסיימים עם הקורונה
סוף סוף!
אי אפשר לנשום עם הדבר הזה, וזה עשה לי מלא חצ'קונים!
אי אפשר לנשום עם הדבר הזה, וזה עשה לי מלא חצ'קונים!
שואל השאלה:
שמעו אני כן שמחה שזה מגיע לסיום , זה מעיד שהצלחנו להתגבר על זה, אבל באיזה שהוא מקום התרגלתי לזה ומפחיד לי להיות בלי, כי ממילא לפני הייתי מאוד חסרת ביטחון
שמעו אני כן שמחה שזה מגיע לסיום , זה מעיד שהצלחנו להתגבר על זה, אבל באיזה שהוא מקום התרגלתי לזה ומפחיד לי להיות בלי, כי ממילא לפני הייתי מאוד חסרת ביטחון
אנונימית
באותו הנושא: