הגיוני שאני מאובחנת עם קווים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אבל אף פעם לא היה לי התקף פסיכוזה? לפחות זה מה שנראה לי...

אני מאובחן עם סכיזופרניה פרנואידית אבל אין לי הזיות

שואל השאלה:
החרדה החברתית שיש לי בגלל זה תעבור לי מתישהו? כי אני מוכרת במקומות שאני נמצאת בהם כבר הרבה זמן ועדיין יש לי חרדה בגלל זה... אני כבר מתחילה לחשוב שזה לא יעבור לי אף פעם.

צר לי
חרדה חברתית לא עוברת
יש תקופות שהיא נרגעת קצת
אבל זה משהו קליני
גם לי יש חרדה חברתית

שואל השאלה:
אוף נדפקתי לכל החיים ))):
עכשיו אני מבינה למה לא משנה איזה יחסים יש לי עם אנשים זה לא עובר...
לא משנה מה אני עושה

לי חופרים על אלף דברים
cbt
nlp
כדורים
רכיבה על סוסים
זה לא באמת מעלים
זה כמו ריטלין
ריטלין לא מרפא הפרעות קשב
הוא בסך הכל ממתן אותן

שואל השאלה:
מעניין אם יש אנשים שבחיים לא הייתה להם חרדה חברתית...

חרדה חברתית לדעתי נובעת הרבה פעמים מטראומה
סוג של טראומה חברתית שגרמו לך להפסיק להאמין במושג חברה
בגידה למשל

אף פעם לא הייתה לי חרדה חברתית^^

יאפפ

כן הגיוני אולי יש לך בדרגה נמוכה

החרדה החברתית שנלווית להפרעה הזו היא רק סימפטום שנוצר מפרשנות סובייקטיבית במצבים חברתיים שונים. למעשה הגורם לחרדה הוא תפיסה לא נכונה ומחשבות עם מאפיינים פרנואידים שגורמים לך לקשיים במצבים חברתיים.
אפשר לעזור לסימטומים באמצעות טיפול תרופתי ופסיכולוגי, אבל הרגישות שלך תמיד תהיה קיימת.
העובדה שאת מודעת ומבינה את הבעיה, יכולה לאפשר לך גם למתן רת תופעות הלוואי. שימי לב שאובחנת "עם קוים", מה שמרמז להבנתי שההפרעה אצלך היא לא בחומרה גבוהה. גם האופן שבו את מתנסחת מצביע על קוהרנטיות.

אני מציע שאם זה מטריד אותך, תבקשי הסבר מהגורם המאבחן איך אפשר לשפר את ההתמודדות עם הקשיים שאת חווה. זה לא סוף העולם וגם לא מחייב שתגיעי למצבים פסיכוטיים, אבל את צריכה להישמר במיוחד מלגעת בחייך בכל חומר פסיכואקטיבי או משתיית אלכוהול לא מבוקרת, שיכולים להביא להתפרצות פסיכוטית אצל אנשים רגישים ומועדים לכך.

הזכרתי לי שגם אותי פסיכיאטר אבחן עם זה

אני לא מבינה על סמך מה אבל לא חשוב כבר.... זה היה לפני שנתיים או משהו וזה לא משפיע עליי בכלל

חרדה חברתית זה לא משהו שיש לכולם, לי אין למשל^^^^^^

זה יכול להיות קיים פשוט לא להתפרץ,
לגבי החרדה החברתית, נכון היא לא עוברת
אבל לומדים להתמודד איתה ועובדים על זה
אולי היא תמיד תישאר אבל את תלמדי לחוות אותה אחרת ולהתמודד איתה בצורה אחרת

תלוי במחלה הפסיכוטית שאובחנת איתה. אם זה סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית אז לא, את צריכה להרגיש סימפטומים כדי להתאבחן. אם זה אוסידי או חרדה חברתית או דיכאון קליני אז כן, את יכולה להתאבחן איתה גם בלי להרגיש סימפטומים של המחלה. בכל מקרה, רוב המחלות הפסיכוטיות נשארות לתמיד אבל הן יכולות להיחלש לאט לאט עם שינוי הרגלים אבל היא לא תעלם לגמרי. מה שכן, אפשר עדיין להתגבר עליהן ולא להרגיש אותן למרות שהן עדיין קיימות במוח שלך. אז אפשר להגיד שהן נעלמות אבל זה לא נכון.

יש לי חרדה חברתית ואף פעם לא היה לי התקף חרדה

זה תהליך זה כמו דברים אחרים משהו שמנסים כמה שאפשר לחיות איתו להתרגל אליו אני לא יודע ממש עם חרדה חברתית עוברת או לא אבל לומדים לחיות איתה גם על ידי טיפול וגם על ידי מאמץ אישי ככה שזה כמה שפחות יפריע לשגרה