מי שעבר/עובר בולמיה

קודם כל אני כאן בשבילך .
לא עברתי אבל אני חושבת שאם שאלת את זה אולי את כן מרגישה שאת מריכה טיפול .
זה מאוד תלוו בהורים , כל אחד יגיב שונה

לדעתי לספר ולא לחכות שהם יעלו לבד

לי אישית זה לא קרה אבל חברה שלי הייתה בולימית בעבר והיא ירדה מלא במשקל וממש ראו והיא הלכה לפסיכולוגית של הבית ספר ודיברה איתה על זה ואז הפסיכולוגית הקלה עליה ודיברה עם אמא שלי ביחד איתה ועכשיו היא במצב הרבה יותר טוב עם טיפול

שלה* ^

שואל השאלה:
זהו שאני מרגישה שיש לי את זה
אבל אין לי אומץ לספר להורים מצד אחד אני רוצה שהם יגלו לבד
מצד שני אני מפחדת מהתגובה שלהם
אני מנסה לשכנע את עצמי שאני יכולה לעצור את זה לבד
אבל אני לא באמת מצליחה

בלי לזלזל את לא יכולה לעצור ולהתמודד עם זה לבד, זה לא כזה פשוט. תשתפי את החברים ואת המשפחה שלך בקשיים שלך, הם אוהבים אותך ואת הדבר ההכי יקר שיש להם ואת מסוגלת להתגבר על החרדה ולספר להם, זה יעשה לך רק טוב ויועיל לך בהחלמה

אולי גם תלכי לפסיגולוגית של הבית ספר?
לא ליועצת, לפסיכולוגית
כי זה לא דבר שאפשר להתמודד איתו לבד (לידע כללי היא תהיה חייבת לספר להורים שלך אבל לפחות לא תצטרכי לספר להם בעצמך היא תסביר להם הכל)

שואל השאלה:
לא נראה לי שיש לנו פסיכולוגית בבית ספר
גם אם כן הדבר האחרון שאני רומה זה שההורים שלי ישמעו את זה ממישהוא אחר
כבר יהיה לי יותר קל לספר להם...

אז כן תלכי ותספרי להם והכי חשוב תבקשי עזרה 3>

אין לי בולמיה והאמת שאני לא מאובחנת .
שאלתי בנות עם הפרעת אכילה והן אמרו לי שהסוג שלי הכי דומה לאנורקסיה
אני לא ממהרת להגדיר את עצמי אבל אני חושבת שהגעתי עכשיו לשלב שהכי מצריך טיפול כי אני רואה את הפגיעה חיצונית ופנימית
ההורים שלי לא יודעים אז אני הולכת לטיפול בגיל 18 כשהמצב יאפשר לי
אני ממליצה לך מאוד !! להגיע לטיפול בהקדם כי ככל שהמחלה בחיתוליה יותר קל לטפל
מאחלת לך החלמה בקצב המתאים לך וחזרה מלאה לחיים בריאים וטובים