אני מתחרפנת בבקשה תכנסו

הכלב שלי (5 חודשים) אוכל כל דבר, באמת כל דבר, הוא אכל לפני 10 דקות בערך רשת כזאתי מבד ששמים על הפירות בסופר.
אמא שלי לקחה אותו לוטרינר ואני הסתכלתי על הפרצוף השמח שלו במעלית כי הוא חשב שמוציאים אותו לטיול.
הוא הדבר היחיד שחזיק אותי שמחה בחודשים האחרונים ואני לא יכולה לאבד אותו.
לפני יותר מחצי שנה הבאנו הביתה כלב והוא מת אחרי שבוע כי הוא היה חולה לפני שהבאנו אותו.
אני בכיתי ימים, באמת ימים ואני לא יכולה לחשוב מה יקרה עם אני אאבד את הכלב שלי שאצלנו בערך 3 חודשים.
אני מתחרפנת בבית וכל שניה חופרת לאמא שלי, אני מפחדת שהוא ימות אני לא יודעת מה אני אעשה עם זה יקרה.
אני רושמת את זה ובוכה. אני רציתי כלב בערך מגיל 3 ואני לא יכולה לאבד עוד אחד. החולשה שלי היא כלבים.