אם בתורה רשום שאסור משכב זכר זה אומר שמותר משכב נקבה (כאילו אישה ואישה)

אין לי מושג מזה אומר אבל אלוהים לא קבע שאסור להיות בן ובן או בת ובת הם פשוט לא יכולים להביא ילדים כי הם חד מיניים זה לא משהו רע.

שואל השאלה:
מה-

שואל השאלה:
מזה מעשי סדום?

מה עובר פה על התגובות אתם חבורה של אנשים דוחים פשוט

בתורה עצמה לא כתוב על זה, אבל רבנים פירשו את זה ואסרו גם על יחסים בין אישה לאישה.

נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים אע"פ שמעשה זה אסור אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן.

יחסי מין לסביים הותרו מפורשות בתלמוד (יבמות עו, ע"א). רק הרמב"ם מאוחר יותר אסר על כך משום 'כמעשה ארץ מצרים' ופסק שאין בזה זנות אך יש להכותן מכת מרדות, אבל גם האיסור שלו לא יותר מדי חד משמעי כי הוא התייחס לאישה נשואה ולא לרווקה. את מסענו למציאת היחס ההלכתי לנשים מסוללות (לסביות, בלשון הגמרא) נסיים בשולחן ערוך (אבן העזר כ, ב) שם נפסק שיש בזה איסור. אך הוסיף, כמו הרמב"ם, הקשר של נישואין (ואין האשה נאסרת על בעלה בכך, אבל ראוי לנדותה ולהכותה מכת מרדות הואיל ועשו איסור, ויש לאיש להקפיד על אשתו בדבר זה ולמנוע הנשים הידועות בכך מליכנס לה ושלא לצאת היא אליהן.). הבית יוסף גם מניח את אותה הנחה ("המסוללות מטילות שכבת זרע שקבלו מבעליהן" שם).

לסיכום: לא אמור להפריע לך יותר מדי, את מוגדרת לכל היותר 'פריצותא בעלמא'.

מעשה ארץ מצרים.

תכנית כן

רגע לפי זה מותר להיות עם אנשים שמזדהים כnon binary:)
ומותר להיות בלי לשכב
בום

הכוונה למין לא למגדר

ואני מכירה דתיים שמכבדים את הקהילה ולא אומרים שזה חת אז זה די הומופוביה בלי קשר לא בגלל הדת

הם לא יכולים להגיד שזה לא חטא כי זה ליטרלי חטא
את יכולה להמשיך לקרוא לי הומופוב זה לא מזיז לי

^אה אדם אמר שאסור טוב בואו נוציא את כל הלהטבים להורג או משהו.. תאמין בכל שטות שאתה רוצה אבל אתה ממש לא יכול להגיד שזה אסור מי אתה בכלל

אני אדם שמכיר(כמו הכרה במדינת ישראל...) בתורה הקדושה

^לא דיברתי אליך אתה ככ תקוע בשנאת חינם שלך שאני אפילו לא מנסה לדבר איתך..

זאת לא שנאת חינם כי זה לא חינם

נכון שאם מישהו ישנא אותך בגלל שאתה יהודי אתה תגיד שזאת שנאת חינם כי לא שלטת בזה שאתה יהודי? אז לא הבנתי איך בדיוק זה שונה? אנשים לא שולטים בנטייה המינית שלהם אז כן לשנוא מישהו בגלל משהו שהוא לא יכול לשלוט עליו זאת שנאת חינם אם אתה לא מודע לזה

אז מה עם לשנוא אנס? זה היצר שלו שהוא לא התגבר עליו
אותו עקרון

אסור, רק פחות חמור משני גברים.
יש מחלוקת אם זה איסור מהתורה או מחכמים, ו"תפוחי זהב" כופר בהלכה, אז הוא מעוות כמה דברים...


"כן נכון", "איזה שם לא מעניין"
לא שונאים מישהו. חד משמעית.
אדם שיש לו משיכה לאיסור, אפילו אם הוא יממש אותה, אנחנו לא נשנא אותו רק בגלל זה, יש לו זכות (מהתורה) לבחור ברע, אלו החיים שלו.
אסור לנו לקבל את זה, ברור, אבל כל עוד זה החיים שלו - אנחנו מתנגדים ולא שונאים את האדם. את התרבות שזה מביא אפשר (וצריך) לשנוא עםכל העיוותים שהיא מכניסה, אבל לא את האדם שבסה"כ טועה.

ההשוואה לאנס לא נכונה כי הוא מוציא את זה על מישהו/י אחרים.

^מעוות? אשמח לדעת איפה.

תפוחי זהב
עצם האמירה שזה "פריצותא בעלמא" אחרי שהרמב"ם והשו"ע אסרו את זה. והם לא דיברו דווקא על נשואה, זה היה רק הנושא של הגמרא.

הרמב"ם והשו"ע הזכירו מפורשות שמדובר באישה נשואה, ואף ציטטתי שם.

תפוחי זהב
הרמב"ם (איסורי ביאה כא) כתב בפירוש (פעמיים) שזה אסור, ובין הדברים שהוא אמר בזה שהנושא לא חמור, שהיא לא נאסרת לבעלה. אם היא רווקה (זה אסור אבל-) לא נאסרת לכהן.
השו"ע (אה"ע כ, ב) כתב גם כן שזה אסור. רק אחר כך אמר שאם היא נשואה, הבעל צריך להשגיח מדבר כזה.

ויש לך עוד את הפוסקים והפרשנים אחריהם שגם כן אסרו.

^אונס מוחלט של דברי הרמב"ם. "אף על פי שמעשה זה אסור אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל.. ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות.. ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה" מהקונוטציה ברור שמדובר על אישה שהיא נשואה - וגם אז, אין בזה איסור אלא לכל היותר פריצות (אף לא זנות).

תפוחי זהב
אתה מעוות את דבריו.

"נשים המסוללות זו בזו *אסור* וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו".
אמרו חכמים מה היו עושים [במצרים]? איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים.

אע"פ שמעשה זה *אסור* אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל.
לפיכך, אין נאסרות לכהונה [אשה כוהנת? לא, אלא להתחתן עם כהן...] משום זנות, ולא תיאסר אשה על בעלה [אם היא נשואה] בזה שאין כאן זנות וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו *איסור*. ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה [כי הוא אחראי עליה] ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן."

אין כאן שום הכרח שידובר על נשואות דווקא.
יש בזה איסור ברור, כמו שהוא כתב כאן הרבה פעמים. וכמו שכבר אמרתי, אתה כופר ומחליט שאתה חכם יותר מהם.