18 תשובות
זו נחשבת עבודה
לא רשום את זה ספציפית אבל רשום לשמור את יום השבת שזה לא לגעת בטחפון ומוצרי חשמל וכל השיט הזה
לא רשום
הרבנים החליטו שמותר להם להוסיף לתורה בלי חשש
הם יצרו דת שלא קשורה לתורת משה והפכו את שבת מיום מנוחה למטלה.
מן הסתם שזה לא רשום בתורה כי באותו הזמן לא היה בכלל חשמל אבל זה כן רשום בהלכה.
לא רשום בתורה כזה דבר. זה די לא מדויק אבל כתוב שאין לעבוד בשבת.
מישהוא צריך לעבוד בשביל שהחשמל יעבוד בבית. לכן, חשמל בשבת אסור.
אבל פלאפונים לא באמת צריכים מישהוא בשביל שיתפקדו אז זה אמור להיות יוצא מן הכלל. אבל חוקים קשים מאוד יש בדת. אני חושב שזה לא הגיוני. פשוט בתקופה ההיא זה היה נכון, היום לא. זמנים משתנים.
ל"ט אבות מלאכה,
אב מלאכה בהקשר לחשמל/אש וכו'- ומבעיר כלומר הדלקת אש.
מה היא הדלקת אש בימינו? חשמל.
בתקופת התנך לא היה חשמל מן הסתם, אלא השתמשו באש בשביל להאיר את המקום, להכין אוכל וכד' כלומר כל הדברים שאתה עושה היום בעזרת חשמל.
לא קשה להבין את זה.
והינה לך כל ל"ט אבות מלאכה על מנת להבין את הנושא קצת יותר.
איך אתה מבעיר אש בפלאפון הסבר לי? אתה צריך לשרוף פחמים בשביל חשמל בבית. אבל בפלאפון החשמל מוחזק כבר בבטריה שהתמלאה לפני שבת.
תמיד כיף להתחכם, אבל להגדיל ראש ולהבין את הקשר בין אש לחשמל לא קשה.
אלו דברים שנוספו על ידי החכמים, שע"פ התורה יש להקשיב להם וללכת בדרכם, משום שלהם ניתנה התורה בעל פה על מנת לפרש ולהסביר לאלו שלא יודעים.
זה לא משנה מתי זה התמלא.
חשמל זה אש, כפשוטו.
לא בתור מטאפורה או דמיון, חשמל זו אש ממש, והשימוש באש אסור בפירוש!
גם ההבערה אסורה, גם הליבוי, גם השמירה על האש, גם הכיבוי וכו'
בפועל, כל נגיעה שלך במסך גורמת לתגובה חשמלית במכשיר, שזה במילים אחרות - אש.
לפעמים גם זה ניצוצות ממש שניתן באופן תיאורטי לראות אותם, ואז זה הופך ליותר ברור.
לאורך כל התנך כולו, לא מוזכר אף לא פעם אחת המושג תורה שבעל פה וגם לא המושג רבנים. ולכן, נאלצים הרבנים להוציא מילים אחדות מהקשרן על מנת לנסות ולבסס כי לכאורה נתן אלוהים למשה תורה שבעל פה במעמד הר סיני, וכי להם הרבנים הסמכות על תורה זאת ולכן גם בידיהם הסמכות הרוחנית על עם ישראל. הם מבססים זאת בראש ובראשונה על שלוש מילים אותם הם מוציאים מהקשרם.
שלוש מילים אלו נמצאים בפרשת שופטים בספר דברים: כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.

אך המשפט המלא הוא
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶקוְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת (מריבה) בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ׃ וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט׃ וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ
משה מסביר לעם ישראל שאם יש צורך במשפט ודין על מריבה בין אנשים, עליהם ללכת לשופטים (או לכהנים במידה ומדובר בעניין הקשור לכהונה, לקורבנות ולמזבחות).

עלינו להכיר בסמכותם של השופטים, השוטרים ושרי הצבא. מאחר שהם שומרים על החוק ועל חיינו.
אין שום קשר לרבנים. כאמור, המושג רבנים בכלל לא מוזכר בקטע.

תנסי למכור את השטויות הרבניות בבני ברק ^^
חריף אש
"לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"
לאלוהים אין בעיה עם אש אלא עם פעולת ההבערה רשום לך את זה כאן בברור
תחשוב שאלוהים היה אומר
"אסור לאכול פיצה בשבת"
אז זה אומר שגם אסור להריח פיצה? אסור לגעת בפיצה? אסור לראות פיצה? אסור לשמוע פיצה?
כמובן שלא (נתתי דוגמה להבהיר את העניין)
כרגיל, וויכוחי שבת בשבת.
אתם לא רוצים להקשיב, לא רוצים להאמין? בהצלחה בדרכם.
מאמינים יעשו כרצונם בהתאם לדת, אתם מוזמנים להמשיך להתווכח.
יש מה שנקרא מוקצה, יש דברים שפירשו החכמים (אך ורק אלו שהם מהסנדהרין ולפני) .
כיום אין סנהדרין, כך שכיום כבר אין "תוספות" לתורה .
וכן, גם אם היה מצווה עלייך לא לאכול פיצה, אלוקים יצפה ממך גם לא לנסות להכנע לפיצה ולאכול אותה. להריח את הפיצה יכול לגרום לך להכנע ולעבור על המצווה.
ואם הרחת בשוגג? זה בסדר, אך לא במכוון.
להתחיל לעשות צחוק על העניין עם פיצה וכד' סתם לא מכבד.
ופה נגמר הדיון.
תשובות להכל יש באינטרנט, ואם בא לך מענה אנושי? תפנה לרבנים.
קוטל האתאיסטים (עאלק),
איתך אני לא מדבר ולא אטרח לענות לך, אתה יותר גרוע מהקראים, סתם אוהב להתחכם ולעשות משחקים, להיות ראש קטן, להתנהג בטיפשות כאילו אין מעבר למילים המודפסות...
תהנה לך, לא אטרח בכלל לקרוא את מה שאתה כותב, זה לא שווה את העשרים שניות שזה יקח לי, ובטח שאתה לא שווה תגובה עניינית לדבריך.
כולכם שטות טיפשית אחת גדולה, אתה וכל חבריך לדעות ולהשקפות המעוותות והרדודות האלו, חוץ מלהסית ולעוות את תוכן הדברים ומשמעותם - אין לכם בראש כלום, בוודאי שלא אמת או אמונה.

חפש לך עם מי לדון בטענות העלובות שלך, לא איתי.
איך אומרים
כשלאדם אין מה להגיד, אין לו מה להגיד...
במקום לנסות לסתור את מה שאני אומר אתה לוקח ללב ומנסה להעביר ביקורת עלי (אפילו לא על הטענות שלי)
NAMA
גם לך אני רואה שאין דרך לסתור את דברי ואת משאירה לי קישור לויקיפדיה העברית ומייחסת אותה למינימום תורה מהר סיני
כמה שאמרתי אין שום קשר בין הרבנים למצווה הזאת שמשה ממנה שופטים לשמור על עם ישראל
ניהלתי דיבייט עם רבנים לא פעם אחת וברוב הפעמים סובבו את הגב ואמרו לי שאני טיפש בלי לנסות לסתור את מה שאני אומר
אין קשר בין ככל אשר יורוך לזה
המצווה לא קשורה הרבנים מנסים להיות מעל העם ומבססים זאת בראש ובראשונה על שלוש מילים אותם הם מוציאים מהקשרם. יש לקרוא את כל מה שמשה אמר ולא ללכת בצורה עיוורת
משה שזה עתה מינה שופטים, שוטרים ואנשי משמר (שרי צבאות) על העם (בנוסף לכהנים וללווים), מבקש מעם ישראל להכיר בסמכותם ולא יותר מכך...
התורה שניתנה לעם ישראל היא בעצם מכלול הנחיות והתוויות הנוגע בכל דבר ועניין הקשור לקיום האנושי באשר הוא. יש לזכור שהאנושות עד התורה התפתחה ללא הדרכה מוכללת. ומעבר לעניין הפילוסופי המסתתר בתורה ישנם חוקים ודינים מדוייקים, בין היתר, הנוגעים לרווחת הפרט ומנחים אותו איזה אורח חיים עליו לנהל בכדי לחיות חיים טובים ובריאים ומוצלחים ומספקים יותר. הכל - בהשוואה לעמים הפגאנים עובדי האלילים הפרימיטיביים שחיו לפני כ 3000 שנים.
למשל עשר הדיברות הם תמציתה של הפילוסופיה שפורסמה ב"אמנה החברתית" של הובס. וכדי שה"עם" אכן ימלא וילך אחרי החוקים האלו - הוכנס העניין של האמונה. אמונה באל ערטילאי חסר דמות חסר זמן וכל יכול ורואה הכל. אלהים ארך אפיים המוכן להבין ולסלוח אך בו בזמן אל היכול בחרון אפו למוטט להרוס ולהשמיד.
הצווי "שמור את השבת לקדשה" הוא כללי ואינו מפרט מה זה בדיוק אומר.
ביהדות ישנם זרמים שונים ותמיד היו מהמחמירים ומהמקלים. אבל תמיד נזקקו היהודים ל"חכמי התורה" שיפרשו עבורם ברוח הזמן מה עליהם לעשות במצב זה או אחר. בימי בית ראשון היו אלו הכנסת הקטנה והכנסת הגדולה שישבו על המדוכה ופירשו את התורה. משחרב בית שני והעם נפוץ לרחבי העולם ואמצעי הקשר בין הקהילות השונות היו מוגבלים מאוד נוצר הצורך ברב הקהילתי אשר עמד בקשר עם קהילות אחרות ע"י שליחים שעברו מקהילה לקהילה והתרימו עבור קהילות חלשות. הרב היה הסמכות הדתית הגבוהה שאיליה פנו בבקשה להדרכה ולגישור במחלוקות ובעצם בכל עניין ודבר - והוא פסק על פי התורה הכתובה או שנעזר בתורה שפעל פה.
זכרו שהדת היתה המסגרת הכמעט יחידה בה יכול היה אדם להתקיים, אלא אם חי בבדידות במקומות מרוחקים.
עם התקדמות האנושות והשינויים המדיניים במאות ה16 עד המאה ה 18 נוצרו חוקים חדשים לחיים 'אזרחיים'
האמנסיפציה וחוקי הזכויות לאדם שהגיעו עם ניתוץ הבסטיליה בצרפת וירידת כוחה של הדת ועליית כוחה של המלוכה וביתר עוצמה עם המהפיכה התעשייתית - כוחה של הדת נחלש.
באירופה החלה התנועה החדשה "ההשכלה" אליה הצטרפו רבים ממניגי הציונות ובראשם הרצל, ובמקביל החיים בקהילה היהודית הסגורה ננטשו. מצב שגרם לדתיים להסתגר עוד ועוד בתוך עצמם ולהתרחק מהיהדות החדשה.
התהליכים שהובילו להקמת מדינת ישראל הם מורכבים ועמוסי אינטרסים ופוליטיקה אבל באורח פחא הוקמה מדינה שהיא בית לעם היהודי אשר גורש מכאן עם חטרבן בית שני.
וכמו כן עם ההקמה צרף בן גוריון את הפלגים הדתיים שהיו כאן ומעולם לא עזבו את האזור ולשם כך הבטיח להם את שמירת השבת כחוק במדינה שבדרך.
מה ששמר על קיומו של העם היהודי עד קום המדינה - לכאורה נראה מיותר עם הקמתה. מיותר מיושן ויותר מזה - מגביל ומקומם ! למה צריכים בכלל את הדת כשיש לנו מדינה עם מערכת משפט עם צבא ומשטרה..?
שאלה טובה שכל אחד יענה עליה לעצמו.
אבל בל נשכח שקדושת השבת והשמירה עליה כסמל לקיום היהודי (ובעצם שמירת כל או רוב חוקי התורה ) - הם הם שהביאו אותנו להווה .
השבת שמרה עלינו כאשר שמרנו עליה. בלעדיה אין לנו תוחלת ואנו סתם אוסף חסר ייחוד של פרטים.
אכן קשה להיות יהודי. וקשה היא עבודת האל שכן קשה לנו להצניע לכת
וקשה לנו להמנע מדברים משחיתים
אבל בעצם כל חוק הוא קשה ואף הקטן שבחוקים מגביל אותנו ומקשה עלינו.
שמירת השבת הוא עניין שבבחירה אישית.
שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו.
פלאפון זה מעגל חשמלי. התעסקות בפלאפון גורמים ל "יצירה" ויצירה אסורה בשבת לכן אסור התעסקות בכל דבר חשמלי (בגלל זה יש כזה דבר שעון שבת).