אנשים שעברו/עדיין עם הפרעות אכילה-הזדהות

שואל השאלה:
ותודה לכן :)

בהצלחה אהובה אני מאוד מקווה שהיא תבין אותך בסוף, אני פה אם את רוצה לדבר❤

אין לי הפרעות אכילה אבל אני מתמודדת עם קשיים בנושא הזה לפעמים
ואני מבינה למה טת מתכוונת אבל בסופו של דבר זה קשה לעבור את זה גם בתור חברים קרובים
אני חושבת שזה מדאגה שתאכלי בסך הכל והיא באמת מנסה את הטוב בשבילך כמה שיותר ובסוף היא תבין שאין כל כך מה לעשות עם זה רק לנסות לשמור על הבן אדם במצב רוח כמה שיותר טוב ושיהנה דקות ספורות למול כל הסבל שבזה

למרות שזה כנראה בא מדאגה, להראות כעס ואכזבה על משהו מהסוג הזה רק מחמיר את המצב כי אז בנוסף לבעיות של הדימוי העצמי והפרעת האכילה והאכזבה והכעס שלך על עצמך יש לך גם את הכעס והאכזבה של אחרים שרק עוד יותר מכבידים עלייך.. צריך להראות תמיכה אבל לא ככה, וצריך להבין שזה לא כל כך פשוט "פשוט לאכול"

שואל השאלה:
וואי אמאלה זה מה שקורה לי עכשיו..חברה שלי חשבה שהפסקתי עם זה אבל אני לא והיא ממש כועסת עליי ברמות שבחיים היא לא הייתה ככה והיא רוצה שאני יאכל ואני לא מסוגלת לאכול (לא אכלתי יומיים בערך בגלל זה היא ככה..)

ממש מזדהה זה הרס לי ככ הרבה דברים. אני מרגישה ממש רע על זה שנהרסו לי ככ הרבה מערכות יחסים עם אנשים אחרים רק בגלל זה אבל לאט לאט זה מסתדר נראה לי אז דברים יהיו בסדר בסך הכל. מקווה בשבילך שדברים יסתדרו

לי יש הפרעות אכילה ממש חדשות אז רק מישהי אחת יודעת וגם היא מנסה לחנך אותי, באמת היא הורגת אותי עם ה אבל את חייבת לאכול ואת כל כך סקסית היא כל כך לא מבינה!
אני יודעת שבטח כשעוד אנשים יגלו יתאכזבו למזלי בנתיים זה לא קרה.

כן, עם ההורים שלי. בהתחלה הם לא הבינו שיש לי הפרעת אכילה והם מאוד כעסו עליי וצעקו עליי וכאלה והרגשתי עם זה נורא

כן, קרה לי.
אני זוכרת את ההבעה של חברה שלי כשהיא קלטה שחזרתי להפרעת האכילה. (זה היה לפני שנתיים, יצאתי מזה).

ואי כן. אמנם לא סיפרתי, אבל בכל זאת הרגשתי רגשות אשם על זה שאני לא אוכלת, וגם שאני אוכלת, תסביכים... זה להרגיש כאילו אתה בן אדם חרא