סיפרתי לאמא שלי הכל. עכשיו אני מתביישת ממנה.

ההפך כל הכבוד שסיפרת אהובה תביני שזה יעשה לך טוב תדברי רגיל זה יעבור לך יום יומיים

זה טוב שהיא יודעת איך את מרגישה
תוך כמה ימים המבוכה תעבור ותרגישי טוב איתה שאתן במצב טוב
כדי שתתחילי לשתף יותר ואז תרגישי יותר טוב

היי. ראשית את מדהימה. לא הרבה אנשים מהטיפוס המופנם מצליחים לשתף ככה. זה נפלא, פשוט נפלא. תהיי גאה. שנית, נסי לקבל את עצמך. המקום שמתבייש שסיפרתי הוא המקום שמתבייש בסודות שסיפרתי. רק שלכולנו יש סודות. לכולנו. ואנחנו מאמינים שהשמיים ייפלו אם ידעו אותם. אז כבר ראית שהם לא נפלו. קומי כל בוקר תסתכלי לשמיים תגידי לעצמך, היי, היא יודעת והשמיים לא נפלו. אפילו היא לקחה לתשומת לב. שלישית, נסי לנצל הצלחה ולשתף אותה עכשיו בבושה שלך. זה קשה אבל פחות קשה ממה שכבר הצלחת לעשות, אז את יכולה, ותראי שהיא תגיב טוב ושזה יקל עלייך.

כל הכבוד לך זה דורש מלא אומץ וזה ממש חשוב
אל תדאגי מהמבוכה, אמא שלך בטוח מבינה אותך, את בסופו של דבר בת אדם, את אנושית וזה מותר שדברים כאלה ייקרו והם תמיד קורים אז אין לך ממה להתבייש

זה טוב שסיפרת לה היא עכשיו מבינה אותך יותר את צריכה לשמוח ולא להתבייש תתנהגי כרגיל תוך יומיים בערך הבושה כבר תעלם

קודם כל מה קרה?
מה את מרגישה?
אם זה מה שאני חושבת
אז תדעי שאת ממש לא צריכה להתבייש
את צריכה להיות גאה בעצמך על שעשית את זה