תשובה אחת
אשמח להסביר לך מה הם כל אחד מהשיטות הכלכליות האלו בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, אני אסביר לך את הרקע שלהם בגדול ומה היא השאיפה של כל אחד ואחת מהם.
קודם כל בוא נתחיל בקפיטליזם, הקפיטליזם תומך במערכת כלכלית בה רוב אמצעי הייצור והשירותים נמצאים בבעלות פרטית (זאת אומרת בעלות של חברות פרטיות)
הם תומכים שהשוק יהיה כמה שיותר חופשי ושהחברות הפרטיות ישתלטו על השוק במקום שהמדינה תתערב במס, בשירותי הבריאות וכולי...
סוציאליזם הוא למעשה ההפך הגמור מזה, הם תומכים במערכת כלכלית שמאופיינת בבעלות ציבורית על אמצעי הייצור, שירותי הבריאות וכולי.. העובדים עובדים בצורה משותפת ומנהלים את החברה בעצמם ובנוסף לכך יש מדינת רווחה, זאת אומרת שהמדינה ממנת יותר שירותי בריאות או חשמל וכו...
המטרה של הסוציאליזם (ובפרט סוציאל-דמוקרטיה בארץ) היא להגיע לשוויון מעמד הפועלים, זאת אומרת שמעמד הפועלים (כינוי למעמד נמוך, עובדי מפעל וכולי) יוכלו לנהל את עצמם באופן שיתופי וניהול עצמי ובכך לתת להם יותר זכויות על העבודה שלהם. בשביל זה יש קואופרטיבים, איגודי עובדים, חברות לזכויות עובדים ועוד בסוציאליזם...
בקפיטליזם זה הפוך מכוון ששם החברות פרטיות, זאת אומרת שיש סוג של היררכיה, ובסוציאליזם יש הרבה פחות היררכיה מכוון שהסוציאליסטים דוגלים בשוויון ובהחלטה עצמית של המעמד הנמוך.
קומוניזם זו שיטה קיצונית יותר, היא נמצאת בקצה של המפה הפוליטית, ובה *כל* אמצעי הייצור, השירותים, אמצעי הייצור וכולי הם ציבוריים, ואין ולא יהיה בחברה קומוניסטית חברה שהיא בבעלות פרטית כמו בקפיטליזם
קרל מרקס דגל בשיטה הזו מכוון שהוא אמר שב-"קפיטליזם בורגני", יש ניצול של מעמד הפועלים
אני מנסה להשאיר את התשובה הזו כ-כמה שיותר ניטרלית אבל באמת שאי אפשר להתעלם מהעובדה שכל מדינה קומוניסטית נכשלה, בין אם זה בגלל השחיתות הפנימית שהצטברה שם ובין אם זה בגלל עצם העובדה שהיא קומוניסטית.