6 תשובות
הפואנטה זה לצאת מאבל לשמחה, מרגע שאנחנו באבל על החיילים שנהרגו לרגע של שמחה שבזכותם יש לנו מדינה
שואל השאלה:
אבל זה בלתי אפשרי
אבל זה בלתי אפשרי
אנונימית
המטרה היא להדגיש שמההקרבה שאנו מציינים ביום הזיכרון, הגיעה האפשרות שלנו לציין את יום העצמאות, לחגוג ולשמוח.
אני רואה בזה בכל זאת חוסר כבוד ויריקה בפרצוף, בעיקר לכל החיילים הפוסט טראומטיים שסובלים מהזיקוקים.
אבל העיקר שכיף לנו -_-
אני רואה בזה בכל זאת חוסר כבוד ויריקה בפרצוף, בעיקר לכל החיילים הפוסט טראומטיים שסובלים מהזיקוקים.
אבל העיקר שכיף לנו -_-
שואל השאלה:
אני גם חושבת שזו יריקה בפרצוף
זה יום אבל אי אפשר לעשות שינוי של 180 מעלות תוך כמה שעות איך מצפים שכבר בשמונה כולנו נרקוד ונשמח?
אני גם חושבת שזו יריקה בפרצוף
זה יום אבל אי אפשר לעשות שינוי של 180 מעלות תוך כמה שעות איך מצפים שכבר בשמונה כולנו נרקוד ונשמח?
אנונימית
הקטע הוא שכן, כולם כבר רוקדים ושמחים, חוץ מהאנשים שמשנים. המשפחות השכולות, אלה שחוו את האובדן באמת.
הרעיון הזה לא מתחשב בכלל.
הרעיון הזה לא מתחשב בכלל.
שואל השאלה:
אין לי אף קרוב משפחה שנהרג בצבא אבל היום בטקס המורה שלי דיברה על אח שלה שנפטר שהוא היה רק בן 11 והיא ממש בכתה וגם אם אין לי קרוב משפחה אני ממש עצובה ולא יודעת איך אני אמורה בדיוק לחגוג עכשיו את יום העצמאות זה ממש לא ראילי המעבר הזה ולא מתחשב בגרוש
אין לי אף קרוב משפחה שנהרג בצבא אבל היום בטקס המורה שלי דיברה על אח שלה שנפטר שהוא היה רק בן 11 והיא ממש בכתה וגם אם אין לי קרוב משפחה אני ממש עצובה ולא יודעת איך אני אמורה בדיוק לחגוג עכשיו את יום העצמאות זה ממש לא ראילי המעבר הזה ולא מתחשב בגרוש
אנונימית
באותו הנושא: