אני תמיד צוחקת בצפירות ומרגישה שזה לא מכבד, יש לכם רעיונות איך להפסיק?

תחשבי על מה שהם עברו. כמה קשה היה להם.

עכשיו עם המסכות זה ממש קל דווקא חח
לנשוך את הלשון, לעשות מדיטציה כדי לא לחשוב על שום דבר מצחיק

בזמן הצפירה תחשבי על כל הסבל שהם עברו שם ואז בטוח את לא תיצחקי כי רק מלחשוב על זה זה יכול לגרום לכאב ואפילו לצמרמורות.

תחשבי ששרפו ילדים קטנים וחתכו תינוקות לקחו ילדים מההורים שלהם וירו בהם ללא רחמים רק בהיותם יהודים תדמייני את אמא ואבא שלך נרצחים ונחטפים לתוך כלא שאת רואה ילדים נשרפים ומתים יום ויום ועם מזה את צוחקת.סלעיחה את חולת נפש.

זה ממש לא מעיד על חוסר כבוד תפסיקו עם הביקורתיות. אנשים צוחקים. זה לא נשלט.
וברגעים רציניים וכבדים יש אנשים שהאינסטינק שלהם לצחוק אפילו גדול יותר. זה הכי אנושי שיש.

את צוחקת כי זה מבהיל אותך וזו הדרך של המוח לשחרר את הלחץ. גם בזמן שקט יש מבוכה וזה גורם ללחץ.

קודם כל תנסי לזכור שיש צפירה ולהיות מוכנה כמה דקות לפני ככה שזה לא יבוא לך בהפתעה.
דבר שני אם יש אפשרות אז תעמדי קצת לפני הצפירה, לא חייב ממש לעמוד במקום אבל אל תשבי ואז כשתהיה צפירה תקומי. המעבר הפתאומי הזה מישיבה לעמידה ממש מפתיע ומבלבל.
תנשמי עמוק
תנסי לשחק כזה עם הידיים, לפתוח ולסגור אותן.

מה יש לצחוק? איפה המצחיק בזה

תנסי להקדיש דקה אחת בזמן הצפירה לדמיין אפילו קמצוץ מהסבל שעברו שם, ילדים קטנים, נערים, אימהות ועוד מיליונים, הם עברו ככ הרבה אין לך מה לצחוק, אנשים נרצחו, הורעבו, נזרקו לבורות, הורעלו, נדחסו עם עוד המון כמוהם, לאנשים בשואה לא היה שם היה להם רק מספר שייצג אותם, הם היו רק מספרים בשביל הנאצים, תחשבי על זה בזמן הצפירה מבטיחה לך שלא תצחקי אחר כך, זה נושא רציני וחשוב במיוחד לנו העם היהודי.

אולי תתנו לה עצות במקום לצאת עלייה? אני בטוחה שהיא לא צוחקת על השואה, אני סבורה שזה בגלל שהכל נהייה פתאום דממה וכל זה. בכל מקרה ביסודי גם לי זה קרה, וזה טיפה מוזר אבל מה שעזר לי זה לספור את המרצפות של הרצפה.

אני נתתי לה כמה עצות.

ךא דיברתי ספציפית אלייך

תחשבי על מה שהם עברו, עד כמה זה מזעזע תדמיני את עצמך שם

תראי סרטי שואה או שתשמעי סיפורים על השואה, זה עזר לי מאוד

כל פעם שאני צוחקת על דברים שקשורים לשואה אני מרביצה לעצמי.
זה עובד.

תצבטי את עצמך בנקודה קטנה ביד (לא חזק, אבל זה עוזר)

זה כנראה ממבוכה.
פשוט תנסי לחשוב על מה שהם עברו שם. תנסי להזדהות ולהזכיר לעצמך למה את עומדת ובשביל מי.

אני האמת צוחקת לא כי זה מצחיק אותי, אלא כשחברים שלי צוחקים לידי זה מצחיק אותי גם אינלי מושג למה
בכל מקרה, היום זאת הפעם הראשונה שכמעט ולא צחקתי (צחקתי רק בהתחלה קצת כי חברה שלי הצחיק אותי) הממ אני הפסקתי לצחוק כי התאפסתי רגע עם עצמי והתחלתי לחשוב על מה שהם עברו וזה ישר גרם לי להפסיק
גם זה רק שתי דקות, לעמוד ולכבד זה כלום לעומת מה שאנשים בשואה עברו. אז פשוט תחשבי על מה שקרה ותתעלמי ממה שקורה סביבך וזהו זה אמור לעזור

את יכולה לקרוא על העינויים הנוראים שעשו הנאצים ליהודים. גם אני חשבתי שזה רק רצח אבל זה הרבה יותר מזה, הם פשוט מפלצות!

בכיתה שלי תמיד יש כזה רגע של גיחוך

תלמדי קצת לשלוט בעצמך זלזול וחוסר כבוד

לא שרפו יהודים בשואה ולא חתכו אותם. ירו באנשי מרד לעובדים שלא יכלו לעבוד ולא שרפו אותנו, שרפו את הגופות המתות. אתם סתומים

לי עוזר לצבוט את עצמי ברגעים שאני רוצה לצחוק.
עם ציפורניים כזה צביטה קטנה שגורמת לכאב
לא יודעת למה אבל זה עוזר לי

מחשבות אובדניות נכנסו לצאט

תחשבי על למה אנחנו בכלל עומדים, מההאנשים האלו עברו וסבלו

אני גם בהתחלה לא אבנתי והכל אבל אז למדתי יותר על השואה עצמה והבנתי את כל הדברים שהם עברו וכמה קשה זה היה והכל אז תלמדי יותר על השואה

ואיי מה הקשר שתתבגר זה לא קשור לבגרות
יש אנשים שצוחקים במצבים מלחיצים או עצובים או שקטים
זה לא קשור לבגרות

גם אני חוסר טאקט נכנס לצאט

תחשבי על זה שילד בן פחות משנה חיי מעל חמש שנים בתוך שק תפוחי אדמה ראה את אמו מתה מולו תחשבי על שזרקו גופות של יהודים כיאילו הם כדור תחשבי שמה שהם עברו זה בשבילנו

זה כלום יש לי חבר שנכנס לדיסקורד ואומר יום השואה שמח חברים ואז יוצא אז אמרתי לו להפסיק אז מה שהוא עשה נכנס לאנשים ואמר שאני אומר את זה

כל אלה שאמרו שהיא חולת נפש. אתם מבינים שאנשים שצוחקים בצפירה בעצם אלה שהכי סובלים? אני מכיר את זה, זה היה קורה לי פעם. מרוב שקשה לחשוב על זה מתגברים על זה עם צחוק. לא צריך לשפוט אנשים ישר.

להכניס לראש מה זה שואה, לנסות לדמיין מה אנשים עברו, להזכיר לך כל פעם שזה 6 מליון יהודים מהעם שלך.