חייב לפרוק (כואב לי על הלב) 2016

אני בן 17 עכשיו וזה כל כך רע וכל כך ח7א תמיד חיכיתי להיות בן 16 ו17 אתם יודעים זה גיל כזה שאתם צוברים חוויות משמעותיותכמו צבא לדוגמא
באלי לחזור ל2016 אני לא סובל את 2019 2020 ו2021 סיוט חיי הלוואי והייתי יכול למחוק את השנים האלה
תמיד הייתי גיימר היה לי ערוץ ביוטיוב עם 43k סאבים היה לי מלא חברים ומה הכי טוב? שזה היה באמת פשוט פשוט היינו נהנים משחקים מדברים לכל אחד היה תסטייל שלו ואת מה שמייחד אותו כל אחד היה שונה אבל כולם אהבו אחד את השני אני זוכר חודשיים ששרפתי ער בלילות רק כדאי לנצח אץ חברים שלי ואת הלייבים הארוכים שהיינו עושים ביחד
ואז הכל התפוצץ לי בפרצוף ברגע אמא שלי החליטה שעוברים עיר ואני לא יכולתי להתנגד הייתי בן 15 וזהו שם זה ניגמר כולם עברו הלאה מצאו חברים חדשים והכל ואני נישארתי לבד כל היום בבית ולומר את האמת... אני אוהב להיות כל היום בבית ולשחק במחשב אבל.. לא לבד. אני רוצה לדבר עם מישהו אני אשכרה לא פגשתי מישהו בגיל שלי במשך שנה. אתם יודעים מזה לא להיםגש עם אף אחד שנה? לא לדבר עם אף אחד שנה חוץ מאמא שלי? ואז גם חצי נוער נהיו מושפעים ילדים בני 12 שמקללים בלי הפסקה
(אני לא מכליל אבל רוב הבנות רוצות היום ערסים או פאקבויז) חצי מהבנות בגיל שלי לא יורקות אפילו לכיוון מי שלא ערס או פאקבוי
ואני באמת לא מבין למה. כי זה טרנד? כי זה יענו מגניב? אתם מבינים שיש אנשים שאשכרה אין להם חברים כי הם לא מתחברים לשטויות האלה? ועוקבים ולייקים זה לא מעניין אותם? אז לא אין לי טיקטוק ובאינסטגרם אני עוקב רק אחרי 13 אנשים כי אני לא מכיר יותר
וכן נמאס לי אני רואה סירטונים של ילדים בני 16 ו17 משנת 2016 ו2017 והם באמת באמת נהנים זה דור אחר לא מושפע לא נגרר
וסעמק על החיים שלי שנולדתי ב2003 ולא ב2000
סליחה על החפירה אני לא מצפה שתקראו הכל או שתבינו בכלל על מה אני מדבר אבל הייתי חייב לפרוק
3>