ילדי פנימייה זה לא מבאס שאתם לא חווים את כל החוויות והשטויות שיש בחוץ?

אני כבר לא בפנימיה אבל שהייתי- לגמרי.

ושווארמה, תלוי איזו פנימיה.

תלוי איזה פנימיה
הייתי שנתים בפנימיה שנה ראשונה היה אחלה היינו יוצאות מלא ולא פיספסנו הרבה מבחוץ אבלאז קורונה וזה נהיה כלא והיה נוראי אבל יש משהו במה שאת אומרת

אני חווה יותר בפנימייה

אני חושבת שהחיים בפנימייה ממלאים אותך ואתה לא מרגיש שמשהו חסר... נניח עכשיו (למרות הקורונה וזה שכרגע כשבאים אסור לצאת) אני מנותקת מרוב מה שקורה במדינה או בחוץ כי יש לי כל כך הרבה דברים בתוך הפנימיה
לטווח הארוך אני בטוחה שאני מפספסת דברים אבל החוויה של הפנימיה טובה יותר

בבית עוד יותר אינלי מה לעשות אז מה שיש לי שם הכי טוב לי

שואל השאלה:
ברור שזה כיף וזה אבל כל יום אותו דבר בטוח שאתם יוצרים דברים שונים וצחוקים כל פעם
אבל בחוץ זה אחרת לצאת בסופש אחרי שלא ראית את המשפחה כל השבוע קצת לא הגיוני אז אתם לא חווים יציאות ואז מקבלים בום לחיים האמיתיים
חוץ מזה אחרי שאני נמצאת הרבה בבית ואז יוצצאת רואה אנשים יושבים במסעדה הולכים לקניות מדברים סתם הולכים זה כאילו כזה ואי אשכרה יש חיים בחוץ איזה כיף וזה גיל שלא יחזור שתעבירו במקום סגור (שאני בטוחה שכיף בו למרות הכל...)

לא ממש כאילו לפספס איזה מסיבה אחת או שתיים זה מבאס אבל בסופו של דבר שטויות ובעיות יש הרבה מאוד בפנימייה.
אני כל סופש בבית ובכל החופשים ועם הקורונה יש גם פעמים שמישהו נכנס לבידוד ואנחנו יוצאים וכאילו יש כל הזמן זמן בחוץ אז תכלס גם מה שקורה עם החברות בבית אני לא ממש מפספסת.
ואם אני יודעת שיש יציאה חשובה אז אני אבקש לצאת מהפנימייה לאיזה יום יומיים.