אני מדחיק רגשות כבר שנים ועכשיו אני לא מצליח לבטא אותם...

פסיכולוג

אתה מזכיר לי את עצמי של פעם

מבינהרצח, תנסה למצוא מישהו/י שכן תוכל לדבר איתם עלדברים, פסיכולוג רעיוןמצויין

אתה מזכיר לי את ג'יימס מסוף הפאקינג עולם
סליחה הייתי חייבת .
ופסיכולוג או מישהו שיכול לשנות אותך למשהו יותר אופטימי ושמח

וואו זה באמת אני, רוצה לדבר בפרטי ): אני אשמח

אין לך מושג עד כמה אני רוצה לדבר איתך, זה באמת מה שאני מרגישה אף פעם לא הצלחתי לבטא את מה שאני מרגישה ובכללי אף פעם לא הרגשתי בטוחה מספיק תמיד הרגשתי שאני מבינה יותר אז הרגשתי שהן לא יבינו אותי, חברות שלי תמיד היו בוכות על הבעיות שלהן ואני פשוט טבעתי בשלי, לא הצלחתי להתגבר על הבעיות שלי ורק נוספו חדשות והכל פשוט נשכח למרות שזה תמיד שם ואני נשברת מבפנים אני לא מצליחה לספר לאף אחד אני בקושי מבינה את עצמי זה פשוט שנים על גבי שנים שאני מרגישה לבד, היו לי הרבה חברות מדהימות אבל אף אחת לא הבינה אותי דיברתי עם איזה מישהו והיינו בקטע אבל אפילו לו לא הצלחתי להסביר, ואני יודעת שזה רודף אותי ושזה עניין של דפוס אבל איך מבטאים משהו שכבר שכחת? אני כבר באמת לא יודעת איך להסביר את עצמי אז אני אפילו לא מנסה וכשאני כן מנסה הן לא מבינות, הן לא שם בשבילי אני באמת לפעמים מרגישה שאף אחד לא מכיר אותי, חברות שלי בוכות על זה שבנים לא רוצים אותם אבל אני לא מבינה אפילו למה אני בוכה כי אני לא בוכה כבר.

תפנה לעזרה מקצועית, דבר עם מישהו