מרגיש לי שאנשים משתמשים במושגים בסגנון של אהבה/התאהבות כאילו באותה משמעות, זה פשוט מרגיש לי מוריד מהערך של ''אהבה''

בוא אני אסביר לך משהו.
בני אדם כשהם רק בתחילת הקשר מתאהבים אבל זה עדיין לא אהבה כי הם עדיין רואים הכל דרך משקפיים וורודת.
תקופת התאהבות נמשכת עד שנתיים לפחות. ואח"כ הבועה מתנפצת את כבר רואה את מי שמולך באמת.
לרוב בשלב הזה אנשים נפרדים כי הלהבה שהייתה כבר איננה.
אם הם ממשיכים אז זאת כבר אהבה באמת ולא רק התאהבות.
ואין שום דבר רע לא בהתאהבות וגם אם מבלבלים בניהם

יש הבדל גדול בין אהבה להתאהבות
שניהם חיוביות, ויש להן יתרונות.
אהבה היא יותר (או לפחות אמורה להיות) לא תלויה בדבר