האם לדעתכם רדיפה אחר אושר היא גורם לדיכאון?

לפעמיים מה שאתה רודף אחריו אז ככה אתה משיג אותו בעקבות הרדיפה הזו.

מסכימה עם מייקל^

זה כשל האושר הבודהיסטי הידוע, נוטה להסכים.

לדעתי, ברוב המוחלט של המקרים, רדיפה אחרי דבר מסוים מסתיימת בחמדנות יתר או באכזבה. הסיבה העיקרית לכך היא שרוב בני האדם לא יודעים לתפוס ולנהל ציפיות כושלות. הם צריכים מנגנון טוב יותר כדי להגדיר את הציפיות שלהם בצורה נכונה.
יש בני אדם שמצליחים להגיע לשם, ואותם בני האדם הם אלה שבאמת יכולים לחוות אושר.

אולי. אבל זה לא תמיד ככה אולי..
נגיד, אלו שרודפים אחריי לצאת ולהיות מגניבים תמיד יכולים להיכנס לדיכאון מהרדיפה אחריי התדמית הזאת.

ונגיד ניקח אותי, אני לא רודפת אחריי אושר, אבל אולי איכשהו מקבלת אותו בלי לרדוף אחריו. לא שזה כאילו מגיע משום מקום, אבל לא דופים אחריו.

ויש גם אנשים מדוכאים, שממש לא רודפים אחריי אושר אלא הם רודפים אחריי להיות מדוכאים... והם גם מאושרים מזה אבל בלי החיוך על הפנים. אבל זה אושר מושלה.. בסדר הנקודה שהם לא רודפים אחריי אושר. ועדיין מדוכאים.

אחרי אושר גשמי, כן

כן תהיה יותר מדי עסוק בלחפש אחר האושר אתה תהיה בדיכאון תחייה את החיים בשביל הרגע ותמיד תחשוב חיובי

תן לי דוגמא של רדיפה אחרי האושר

לדעתי אין בן אדם שהוא מאה אחוז מאושר, יש עליות וירידות אבל הרדיפה עצמה אחרי אושר גורמת לנו להיות מאושרים יותר