אוף להגיד שאני מבואסת זה לא להגיד כלום.

אוי זה מגעיל. כל הכבוד על ההשקעה ומוזר שבן אדם שהיה איתך חמש שנים עוזב בצורה כזו.. תנסי לדבר איתו ולהסביר לו כמה שזה לא מגיע לך. בכל זאת 5 שנים לא בא ברגל..

ואוו אחותי מה למה אני ממש מצטערת עם בלך לדבר אני פה:)
אוהבת אותך

תגידי לו שאם הקיום שלך מספיק חשוב בשבילו שתקבעו פגישה ודיברו על הדברים ועל סיבות הפרידה

שואל השאלה:
יאי עכשיו הוא חסם אותי בכל מקום אפשרי :):

אין לי מילים

עזבי באמת שעזבי הוא בן אדם דוחה ומבטיחה לך שמגיע לך יחס פי מאה יותר טוב או לפחות הסבר נורמלי ללמה אתם "לא יכולים להיות ביחד".

קרה לי מקרה דומה אחריי שלוש שנים, רק שהיא לא השאירה פתק, לא אמרה דבר.

(למי שמזהה את האזכור ל"אני משוגע", כל הכבוד.)

עכשיו כבר עברה שנה מאז, ואני לא אדם חדש, אני רחוק מזה, אני לא שכחתי ממנה, ועדיין כואב לי עליה.

וככה זה יהיה, לתמיד.

העניין הוא שלמרות הזיכרון, הכאב, והגעגוע- צריך לדחוף קדימה ולהמשיך הלאה.

את תראי שכשתגיע האהבה ההבאה שלך את תרגישי שלמה.

לא תשכחי ממנו, אבל את תתקדמי הלאה ותרגישי יותר טוב.
אלה החיים.
קשה, אני יודע.
אה ואת לא צריכה לעבוד על עצמך ולא כלום בשביל להפסיק לבכות עליו, פשוט תכחי, תנסי לשכוח. מתישהו הכאב כבר ירד, את לא תיזכרי בו כל דקה, ואת תהי במקום שאת מסוגלת להיות שמחה בלעדיו.

שואל השאלה:
יואוו אנונימי,
מצטערת שחווית את זה גם ):
חבל שאי אפשר להביא יותר מפרח אחד.. ):

המון תודה, פעם ראשונה שאני מוצא מישהי (גם מישהו כזה לא מצאתי) שאשכרה יודעת מה אני עברתי, וכנראה עברה אפילו יותר.

אם את רוצה לדבר על זה לעומק, יש לי הרבה מה לספר לך בנושא.

(בפרטי. אם תחליטי שאת רוצה לשוחח על זה, אחשוף את שמי.)