10 תשובות
אם יש לך חברה עם כלב, תלכי אליה פעם ב בשביל שתרגישי נאהבת על ידי כלבים...
שואל השאלה:
יש לי עוד כלב, אנחנו משאירים אחד
כי הוא אצלנו כבר 4 שנים והוא מחונך והוא שלי, אני רגילה לטפל בו אבל 2 כלבים זה כבר יותר מידיי והכלב השני (שאנחנו מוסרים) ממש מקשה על הבית הוא מעיר את כולם בלילה ועושה צרכים על הבגדים.. והכלב שלי מפחד ממנו הוא כמעט כבר לא יורד מהספה
יש לי עוד כלב, אנחנו משאירים אחד
כי הוא אצלנו כבר 4 שנים והוא מחונך והוא שלי, אני רגילה לטפל בו אבל 2 כלבים זה כבר יותר מידיי והכלב השני (שאנחנו מוסרים) ממש מקשה על הבית הוא מעיר את כולם בלילה ועושה צרכים על הבגדים.. והכלב שלי מפחד ממנו הוא כמעט כבר לא יורד מהספה
אנונימית
אז עכשיו הוא יוכל להיות בבית בלי הפרעות ופחדים, שזה מעולה.
אני יכול להזדהות איתך, היו לי ארנבים ננסיים וההורים שלי החליטו למסור אותם וזה קצת כאב, אח שלי לקח את זה נורא קשה.
אוקיי אני מבינה אותך לגמרי הכלב שלי לפני כמה זמן נפטר.....
ועד היום לא התגברתי על זה
ועד היום לא התגברתי על זה
אולי תוכלי לשמור על קשר עם המשפחה אליה הכלב הולך וללכת לבקר אותו
תזכרי שעכשיו הוא לא סובל. וגם אתם כולם בסוף מקבלים את מה שהם רוצים.
כנראה הוא התנהג ככה כי הוא פחד וסבל אצליכם עכשיו הוא מגיע לבית שידאג אליו
לפי מה שכתבת זה נראה כאילו לא ככ היה לכם אכפת ממנו והוא איבד אמון בכם
נראה שהעדפתם את הכלב השני. וזה לא טוב להראות העדפה שיש עוד אחד.
כנראה הוא התנהג ככה כי הוא פחד וסבל אצליכם עכשיו הוא מגיע לבית שידאג אליו
לפי מה שכתבת זה נראה כאילו לא ככ היה לכם אכפת ממנו והוא איבד אמון בכם
נראה שהעדפתם את הכלב השני. וזה לא טוב להראות העדפה שיש עוד אחד.
זה קרה לי לפני כמה שנים, הייתה לי כלבה במשך כל החיים שלי ומאז שאני ואחים שלי גדלנו פחות התייחסנו אליה כמו פעם, היינו לוקחים אותה לטיולים קצרים והיינו גורמים לה להתאפק ובכללי פחות דאגנו והתייחסנו אליה. ולא שזה בגלל שאנחנו לא אוהבים אותה, אנחנו אוהבים אותה מאוד. פשוט התחלנו להתבגר ונהיינו עצלנים שכל הזמן בטלויזיה או עם חברים ואין להם כח להוציא את הכלבה שלהם. דרך אגב, אני אישית גם פחדתי להוציא אותה לטיולים בגלל שהיא כלבה שלא ככ מסתדרת עם כלבים אחרים והם מתחילים לריב היו לי טראומות מפעמים שלקחתי אותה. ובאיזשהו שלב אחרי מלא זמן שההורים שלי חשבו על זה הם החליטו שהכי טוב זה שנמסור אותה ובמשך איזה שנה הייתי מדוכאת בטירוף וכל הזמן בכיתי כי היא כבר לא אצלנו ואני מתגעגעת אליה אבל תמיד כשאני חושבת על זה אני מסתפקת בעובדה שעכשיו טוב לה. כשהיא הייתה אצלנו היא הייתה ממש שמנה, עכשיו היא רזה יותר וזה ממש משמח. אז ברור שיקח זמן עד שתפסיקי להיות עצובה בגלל זה, והגיוני שיקרו לך לפעמים כל מיני התקפים של געגוע (לי זה קורה לא מעט בכלל) אבל לפחות טוב לה שם, דואגים לה, והיא מקבלת את מה שמגיע לה ואת מה שהיא צריכה!
דרך אגב - את הכלבה שלי מסרנו לאנשים שאנחנו יחסית מכירים , הם גרים בעיר אחרת אבל הם קרובים אל אנשים מהעיר שלי שאנחנו מכירים ככה שיצא איזה כמה פעמים שהיא הגיעה אלינו וזה היה ממש כיף. וזהו, רק רציתי לשתף כי אני ממש מבינה ומזדהה איתך ולהגיד שזה יהיה בסדר.
דרך אגב - את הכלבה שלי מסרנו לאנשים שאנחנו יחסית מכירים , הם גרים בעיר אחרת אבל הם קרובים אל אנשים מהעיר שלי שאנחנו מכירים ככה שיצא איזה כמה פעמים שהיא הגיעה אלינו וזה היה ממש כיף. וזהו, רק רציתי לשתף כי אני ממש מבינה ומזדהה איתך ולהגיד שזה יהיה בסדר.
שואל השאלה:
^^ לא, הוא מקבל המון צומי ואהבה. הוא פשוט מפחד ממנו כי הוא זכר.
^^ לא, הוא מקבל המון צומי ואהבה. הוא פשוט מפחד ממנו כי הוא זכר.
אנונימית
אז... פספסתי, למה אתם רוצים למסור אותו?
באותו הנושא: