4 תשובות
דבר ראשון גם אם האבחון יצא חיובי וגם אם לא, אל תקחי את זה קשה, תמיד תוכלי למצוא חברים. הייתי אומרת לך פשוט תרגעי ותזרמי עם אנשים ואל תהי לחוצה אבל אני יודעת כמה זה קשה, אני חוויתי את זה בקיץ ורק עכשיו נרגעתי מזה והבנתי שהייתי לחוצה מדי, ולקח לי חצי שנה- עכשיו אני הרבה יותר חברותית ופחות מפחדת. יש אנשים שזה יקח להם חצי שנה כמוני ויש אנשים שתוך יומיים זה כבר עובר, מה שתמיד תזכרי- את חזקה, הכל עובר, תמיד יהיו עוד הזדמנויות בחיים, יש ירידות ויש נפילות, ואני אוהבת אותך 3>
שואל השאלה:
אני לא הולכת לאבחון... וחרדה חברתית לא עוברת ביומיים...
רק בזמן האחרון הבנתי שזה משהו שיש לי עוד מגיל קטן והדרך היחידה שלי להתחבר עם אנשים זה אם הם מנסים וגם אז לוקח לי זמן להצליח לדבר שיחה נורמלית ליותר משתי שניות ועוד בעיה אחרי שיחה אחת איתי ורואים שאני לא ממשיכה שיחה (כי אני לא יודעת וקשה לי ממש) אז לא מנסים אני לא מסוגלת לבוא לאנשים ולהתחיל לדבר ואני באמת לא מסוגלת ניסיתי באמת זה כמו מלחמה במחשבות אני באמת לא יודעת מה לעשות ויש לי רק שבוע הבא את הטיפול אז אני לא יכולה לאמר למטפל כרגע גם זה טיפול יחסית חדש ולא בגלל זה התחלתי את הטיפול בכלל
אנונימית
אם מאוד קשה לך, קודם כל ממליצה לך לראות סרטונים על חיבור יותר קלים על אנשים, כתבות וכל מיני דברים, אהי לא יודעת אם זה יעזור לך אבל אני שנה שעברה ראיתי את זה וזה תשעים אחוז נתן לי בטחון ועשר אחוז אשכרה לעשות מה שכתוב,
זה סתם טיפ ניסיון

חוץ מזה אולי תנסי לדבר אם ההורים שלך או מקורבים (רק אם את מרגישה בנוח) זה יכול מאוד לעזור ולהתאמן עם זה.

תמיד תזכרי גם שיש מהאוכלוסייה בגילאים שלנו אנשים שלא אכפת להם מאף אחד / צאחלות, אם הם רואים שקשה לך הם לא ינסו לזרום ולהבין אותך הם יהיו הצאחלות/ילדי זבל שהם תמיד היו ואסורר לקחת אותם קשה

לעומתם יש אנשים נורמלים יותר שיכולים להבין אותך ולהבין מיליונים אחרים שיש להם יותר קושי מאחרים בלתקשר עם אנשים בכללי, וזה לא יגרום להם להתרחק זה רק יגרום להם לנסות להתחבר יותר,כי הם מבינים את הסביבה ולא ילדי זבל , ולצערינו יש הרבה ילדי זבל בינתיים.

(כמובן שאני לא אומרת לך לא להתחבר עם אנשים מסויימים כי מקודם הם היו זבלים, אבל עם *חלקם* יהיה יותר קשה.)

תמיד יש עמותות כמו ערן וסהר אם את רוצה לדבר כל הזמן, ואם את רוצה גם לדבר איתי אשמח, זה תמיד עוזר לפרוק וזה יכול לעזור לך

תמיד תזכרי שסביבך וסביב כולנו יש אנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית , את לא לבד

ודבר אחרון זה משהו שאמא שלי ניסתה לצרף אותי אליו שזה "קבוצת קשרים חברתיים" כזאת אז אם את רוצה (כמובן לא חייב) זה נשמע מאוד עוזר כזה

מקווה שזה עזר כי אני כותבת הכי לא ברור בארץ
שואל השאלה:
זה שאנשים לא רואים שקשה לחלק להתחבר לא אומר שאת צריכה לקרוא להם זבל לא כולם מבינים את זה כי אנשים עם חרדה חברתית נראים כמו מתבודדים ולא חברותיים אבל הם *לא רואים* זה לא שהם ראו שקשה למישהי ולא ניסו עוד סתם כי אין להם כוח או לא אכפת להם הם לא ראו זה לא אומר שהם זבל זה אומר שהם חשבו שאותה מישהי לא רוצה להתחבר קורה המון וזה נורמלי זה לא אומר כלום על אותם אנשים
יש בקושי אנשים שמצליחים להבדיל בין חרדה חברתית למישהו שלא חברותי ומתבודד מרצונו כי זה מאוד קשה להבדיל
אנונימית