12 תשובות
מצטער לשמוע אם צריכה מישהו לדבר איתו אני פה
מזדהה לגמרי
אנונימית
את יכולה לדבר איתי
היי... האמת שהייתה לי סיטואציה דומה עם אחי ואימי וקיבלתי את זה ממש קשה, אז אני לגמרי מבינה אותך. למען האמת אין לי עצות מאוד מיוחדות. אני חושבת שהדבר הכי טוב זה לנסות להתרחק מההורה- ללכת לפנימייה, לחברות, לסבא וסבתא... גם לדבר עם אנשים- לדבר עם האמא, אחד האחים, אפילו היועצת של בית הספר. זה נשמע מפחיד אבל בתאכלס הם לא יעשו משהו שיפגע בך או שישנה את החיים שלך בצורה קשה...
מצטערת שאין לי עצות טובות יותר. אני בעצמי לא יודעת מה לעשות, אבל אם תרצי נוכל לדבר על זה בפרטי יותר לעומק ולנסות למצוא פיתרון שיעזור לך או לפחות יקל עלייך
מצטערת שאין לי עצות טובות יותר. אני בעצמי לא יודעת מה לעשות, אבל אם תרצי נוכל לדבר על זה בפרטי יותר לעומק ולנסות למצוא פיתרון שיעזור לך או לפחות יקל עלייך
שואל השאלה:
תודה
אני באמת לא יודעת מה לעשות לגבי מחר אני באמת מפחדת שהוא יעשה לי משהו ואני ממש בוכה עכשיו
תודה
אני באמת לא יודעת מה לעשות לגבי מחר אני באמת מפחדת שהוא יעשה לי משהו ואני ממש בוכה עכשיו
אנונימית
קודם כל לנשום עמוק, תנסי להשתלט על הבכי ולהירגע אחרת תיכנסי לחרדה והיסטריה וזה יכאיב לך יותר, אז לאט לאט לצאת מהבכי ולנשום עמוק
את יכולה לחשוב על סיבה למה הוא מתנהג אלייך ככה? האם אפשר לדבר אתו בהיגיון ובעדינות או שהוא ישר תוקף?
את יכולה לחשוב על סיבה למה הוא מתנהג אלייך ככה? האם אפשר לדבר אתו בהיגיון ובעדינות או שהוא ישר תוקף?
שואל השאלה:
הלוואי שהייתי יודעת את הסיבה.. כל כך הייתי רוצה שיהיה לנו קשר טוב אבל הוא חייב להרוס את זה. לצערי אי אפשר לדבר איתו בהיגיון ובעדינות, הוא ישר תוקף. לדבר איתו בהיגיון זה כמו ללכת עם הראש בקיר- לא יוביל לשום מקום וכנראה בסוף יכאב לך
הלוואי שהייתי יודעת את הסיבה.. כל כך הייתי רוצה שיהיה לנו קשר טוב אבל הוא חייב להרוס את זה. לצערי אי אפשר לדבר איתו בהיגיון ובעדינות, הוא ישר תוקף. לדבר איתו בהיגיון זה כמו ללכת עם הראש בקיר- לא יוביל לשום מקום וכנראה בסוף יכאב לך
אנונימית
מצער אותי לשמוע את זה ),:
אין לך מישהו שאת יכולה לדבר איתו?
אני חייבת רק לומר לך, שאם חס וחלילה הוא יפגע בך מחר פיזית את תהי חייבת לעשות משהו רציני בנידון, לא רק בשבילך אלא גם בשבילו ובשביל אנשים אחרים... לכל הפחות לבקש מיועצת בית הספר או מער"ן לדבר עם אבא שלך. זה נשמע מפחיד, אבל באמת שזה קליל. אני אישית דיברתי עם אימי ואחי ממש ליד אחי הבכור (הוא תומך בי) והמצב השתפר פלאים (אומנם עדיין אחי לא יודע מה זו פרטיות, אבל ביחס למה שהיה לפני אני מודה לאלוהים.).
הדרך הכי טובה היא לדבר עם מישהו שבאמת יכול לשנות את המצב או לפחות לשפר אותו.
אם תרצי את מוזמנת לשלוח הודעה בפרטי
אין לך מישהו שאת יכולה לדבר איתו?
אני חייבת רק לומר לך, שאם חס וחלילה הוא יפגע בך מחר פיזית את תהי חייבת לעשות משהו רציני בנידון, לא רק בשבילך אלא גם בשבילו ובשביל אנשים אחרים... לכל הפחות לבקש מיועצת בית הספר או מער"ן לדבר עם אבא שלך. זה נשמע מפחיד, אבל באמת שזה קליל. אני אישית דיברתי עם אימי ואחי ממש ליד אחי הבכור (הוא תומך בי) והמצב השתפר פלאים (אומנם עדיין אחי לא יודע מה זו פרטיות, אבל ביחס למה שהיה לפני אני מודה לאלוהים.).
הדרך הכי טובה היא לדבר עם מישהו שבאמת יכול לשנות את המצב או לפחות לשפר אותו.
אם תרצי את מוזמנת לשלוח הודעה בפרטי
שואל השאלה:
שלחתי
שלחתי
אנונימית
טוב מסתבר שצריך 5 פרחים בשביל להתחיל להתכתב ואני נרשמתי רק לפני חצי שעה... בכל מקרה, אני אנסה לקבל פרחים (זה נשמע חמוד) ואחזור אלייך
שואל השאלה:
טוב תודה
טוב תודה
אנונימית
היי יקרה,
אני שומעת בקולך כמה את כואבת, מתוסכלת ואולי כבר מיואשת מהמצב שנכפה עלייך.. מצד אחד, אני מרגישה את הכמיהה שלך לקשר חם ואוהב עם אבא שלך, ומנגד - את ההיתקלויות שלך בו שמשאירות אותך באפיסת כוחות, מתוסכלת, פגועה ומאוכזבת.. בתחושות שהוא לא מכבד אותך ולא מרגיש אותך באמת..
אני יכולה לתאר לעצמי כמה ההתמודדות הזו לא פשוטה, כמה היא מרוקנת.. כמה החשש מלאן זה יכול להחמיר יכול להדהד ולהפחיד..
אף אחד לא צריך לחיות בפחד בבית שלו.. ואם את מרגישה שזה עלול להסלים לכדי אלימות יש חשיבות לפעול בזמן.. רציתי שתכירי את קו התמיכה של משרד הרווחה, 118, שנותן ייעוץ חירום לכל מקרה שהוא, ויכול להכווין למרכזי סיוע וללינות חירום בהתאם לאזור בו את גרה.
בנוסף, השירות הפסיכולוגי החינוכי מחזיק מוקד טלפוני לתמיכה בבני נוער שגרים במציאות מורכבת.. אם את מרגישה צורך לדבר עם גורם מקצוע, את יכולה לנסות ולהתחיל איתם ב*6552 (שלוחה 5).
אני מקווה שתקבלי מענה ומקיף ממוקדי העזרה.. ואם תצטרכי מקום נוסף לשאול, לפרוק או להתייעץ אני רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו בסה"ר שפועל במהלך ימות השבוע, וכל מטרתו להיות אוזן קשבת וכתף תומכת... מחכה לך שם.
חושבת עלייך,
מתנדבת סה"ר
אני שומעת בקולך כמה את כואבת, מתוסכלת ואולי כבר מיואשת מהמצב שנכפה עלייך.. מצד אחד, אני מרגישה את הכמיהה שלך לקשר חם ואוהב עם אבא שלך, ומנגד - את ההיתקלויות שלך בו שמשאירות אותך באפיסת כוחות, מתוסכלת, פגועה ומאוכזבת.. בתחושות שהוא לא מכבד אותך ולא מרגיש אותך באמת..
אני יכולה לתאר לעצמי כמה ההתמודדות הזו לא פשוטה, כמה היא מרוקנת.. כמה החשש מלאן זה יכול להחמיר יכול להדהד ולהפחיד..
אף אחד לא צריך לחיות בפחד בבית שלו.. ואם את מרגישה שזה עלול להסלים לכדי אלימות יש חשיבות לפעול בזמן.. רציתי שתכירי את קו התמיכה של משרד הרווחה, 118, שנותן ייעוץ חירום לכל מקרה שהוא, ויכול להכווין למרכזי סיוע וללינות חירום בהתאם לאזור בו את גרה.
בנוסף, השירות הפסיכולוגי החינוכי מחזיק מוקד טלפוני לתמיכה בבני נוער שגרים במציאות מורכבת.. אם את מרגישה צורך לדבר עם גורם מקצוע, את יכולה לנסות ולהתחיל איתם ב*6552 (שלוחה 5).
אני מקווה שתקבלי מענה ומקיף ממוקדי העזרה.. ואם תצטרכי מקום נוסף לשאול, לפרוק או להתייעץ אני רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו בסה"ר שפועל במהלך ימות השבוע, וכל מטרתו להיות אוזן קשבת וכתף תומכת... מחכה לך שם.
חושבת עלייך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: