מה זה צריכה ציבורית ומה זה צריכה פרטית?

צריכה פרטית

צריכה פרטית סעיפי המשנה הם:

מוצרים שוטפים מוצרים שמשפחה ממוצעת קונה בדכ באופן שוטף , כגון מוצרי מזון, הלבשה , הנעלה, דלק , חשמל, ספרים, תרופות, מוצרי פלסטיק וכד.

מוצרים בני קיימא כולל בעיקר: ריהוט, ציוד לבית (טלוויזיות, מחשבים, מכונות כביסה, תנורים וכד), כלי רכב.

דיור סעיף המשנה המרכזי הוא דירות בבעלות, שמשמעותו מוסברת בתחתית העמוד (במסגרת).

שירותים כולל בין השאר: תחבורה, תקשורת, בריאות, חינוך, מתווכי דירות, שרותי עוד וכד.

צריכה ציבורית

צריכה ציבורית סעיפי המשנה הם:

צריכה אינדיבידואלית כולל: שירותי חינוך, שירותי בריאות, סעד וכו.
המאפיין העיקרי של צריכה אינדיבידואלית הוא קבלת שירות ברמה אישית. קבלת השירות מלווה ברישום אישי. לא כל אזרח במדינה נהנה באופן אוטומטי מהשירות.

צריכה קולקטיבית כולל: צבא, משטרה, משרדי הפנים, החוץ, איכות הסביבה וכד.
המאפיין העיקרי של צריכה קולקטיבית (בגדול) הוא שהשירות משרת את כולם בו זמנית.
קבלת השירות אינה כרוכה ברישום כלשהו. לא ניתן למדוד את חלקו של כל פרט בצריכה הקולקטיבית.
עם זאת ישנם גם מצבים שהשירות מגיע לרמה האישית ומלווה ברישום.
לדוגמא: שירותי המשטרה הם צריכה קולקטיבית , אך כאשר אתה מתלונן על גניבה אתה מקבל שירות ספציפי.

מה זאת אומרת באיזה ענין