אני לא אוהבת את החיים שלי ואמ למי שיש כח לקרוא מגילה מוגזמת אז בבקשה

אני מרגישה שהחיים שלי משעממים בלי שום התרגשות ,אני לא מתרגשת מכלום ,כל יום בשבילי בערך אותו הדבר ,האהבות שלי תמיד נגמרות בבגידה ושיט ,אני צופה באנימה רוב חיי וזה בערך הדבר היחיד שכיף לי לעסוק בו ,אני לא אדם כזה ,אני ילדה הומוריסטית ויש לי הרבה שמחת חיים בערך ואני חיובית (לא לקורונה) , הדבר היחיד בערך שכן מרגש אותי כל החיים זה שאני התחלתי לנסוע על סקייט אבל חשבתי שאם אני אסע על סקייט אמצא חברים ומסתבר שאצלי בעיר הסקייטרים לא הכי נחמדים ,קשה לי להיות לבד כל הזמן בלי חברים ואם יש חברים אלה חברים שלעולם לא אפגוש כי הם בצד השני של ישראל בכלל ,אמא שלי תמיד מתלוננת שאני ילדה שאין לה כלום לעשות וכל היום במיטה למרות שהיא די מכירה את הסיבה ,היא פשוט כועסת עליי שאני עושה דברים שהם הכי מעסיקים אותי אני לומדת לכתוב ולקרוא ביפנית והיא תמיד מורידה לי וגם אבא שלי שונא את זה ,וזה עצוב שאני בת 17 ורק השנה הכרתי חברה אחרי מלא זמן שהייתי בודדה ובכל זאת אני עדיין לפעמים מרגישה בודדה אבל רגילה לזה ,אני לא יודעת מי רני גם אני מרגישה שלא מצאתי את עצמי ,בקיצור כלכך הרבה תלונות ,אני מרגישה גם שיש לי גוף של מלאה כל טוב ורע לי עם זה ,אני בכללי ילדה סבבה מינוס לא ממש אכפת לי מהמראה שלי אין לי כח להראות אדם מטופח אבל גם לר מוזנח ,נהייתי אדישה וקצת חוצפנית בבקשנ אם יש פה אנשים שהמקרה שלהם דומה בואו ותנהלו איתי שיחה על החיים ביי