האם הפתרון לאבסורד באקזיסטנציאליזם הוא לוותר על הקיום?

לא, התאבדות היא לא הפיתרון לשום דבר

לא.

התאבדות היא רק דרך זוועתית לברוח מדברים, אך היא בשום פנים ואופן לא פתרון

שואל השאלה:
^ האדם אנוס לבחור הכרעות מוסריות על סמך קריטריונים סובייקטיביים לחלוטין. הוא לא משרת שום מטרה נעלה ממנו.
התאבדות זו אפשרות רציונלית, למרות שהרבה לא בוחרים בה.

פתרון האבסורד אינו התאבדות אלא ההתמודדות עמו.

שואל השאלה:
^ אמר אלבר קאמי
אבל למה להתמודד עמו בעצם?

כדי לא לבחור בהתאבדות
קל.

שואל השאלה:
זה לא עונה לי על השאלה.
השאלה היא אם חיינו כל כך אבסורדיים, למה לא לקחת את הבחירה לידינו ולהתאבד?
הרי היקום אדיש לקיום שלנו, אנחנו לא חיים כדי לשרת מטרה כלשהי, כל מה שאתה חושב שחשוב לך, יישכח לאחר שתעזוב. כל אותם רגעים בחייך שהרגשת שהם גרועים יותר, לא יהיו חשובים כלל. כל הטעויות שאתה מבצע אינן מה שאתה חושב שהן.
בהנחה שאני חי חיים נוראיים כמו באנלוגיה בין המין האנושי לבין סיזיפוס שבו האלים הענישו אותו בכך שלנצח הוא ידחוף את הסלע שלו במעלה ההר, רק כדי לראות איך הוא מתגלגל מטה חזרה, למה התאבדות היא לא הפתרון?

לא צריך לוותר על הקיום, צריך לחוות אותו.

שואל השאלה:
מדוע?

לא.